שעת ארוחת הצהריים מתקרבת. במקרר יש חזה עוף, וכמובן שתמיד יש תפוחי אדמה בבית. שוב נאכל שניצל ופירה? כל האופציות האחרות תמיד מייבשות את חזה העוף, והארוחה יוצאת עצובה… אז זהו… שזה לא חייב להיות ככה.
יש באיטליה מנה קלילה ומהירה שנקראת סקלופיני. סקלופיני הן פרוסות בשר דקות לבישול מהיר. המנה המקורית נעשית בדרך כלל מפרוסות דקות של בשר עגל, בשר טוב בלי שומן ובלי עצמות, אבל בהחלט אפשר להגיע לתוצאה טעימה עם נתח חזה עוף. העוף לא מתייבש, הוא יוצא עסיסי, קליל ומרענן, והכי חשוב הכנו ארוחה טעימה מאוד ברבע שעה.
מתכון ל-4 אנשים:
8 פרוסות של חזה עוף פרוס דק (אם הוא פרוס עבה מידי אפשר לשים אותו בתוך ניילון נצמד ולדפוק קלות)
קצת קמח לקימוח
שמן זית
2 לימונים (לגרד מעט קליפת לימון ולשמור, מהלימונים לסחוט מיץ לימון)
כוס יין לבן לבישול
כמה עלים של מרווה , 2 שיני שום
מלח, פלפל
הכנה:
מקמחים קלות את נתחי חזה העוף.
במחבת שמים מעט שמן זית עם שיני השום השלמות, מוסיפים את העוף (כמה דקות מכל צד עד שהוא מלבין), אחרי שהופכים אותו מוסיפים מעט מלח, פלפל ואת היין. מחכים מספר דקות עד שהיין מתאדה ומוציאים את העוף (שומרים במקום חם). מוסיפים לאותה המחבת את מיץ הלימון, קליפת הלימון והמרווה, מערבבים ו"מגרדים" את תחתית המחבת, מחזירים את העוף לעוד 2 דקות. וזהו. המנה מוכנה.
טיפים:
מומלץ להכין כאמור עם בשר עגל או בקר, אבל אפשר להכין את המנה עם כל סוג בשר פרוס דק, גם הודו או בשר לבן.
אפשר להוסיף בשלב הראשון עם שמן הזית גם קוביית חמאה…משדרג מאוד.
למשקיענים: אחרי שמוציאים את הבשר, מוסיפים גם מעט ציר בשר וחצי כוס מים קרים, שהומסה בה כף קורנפלור…משדרג עוד יותר.
כתוספת, הכי טעים עם תפוחי אדמה
בתאבון.
חשוב לציין שזאת הורסיה שלי למתכון.
במקור מכינים את הבשר או עם יין או עם לימון או עם יין מרסלה…
מכינה את הסקלופיני עם אסקלופ עגל חלב בגירסת המרסלה המתקתקה. שאלתי היא האם מיץ משני לימונים ויין לבן לא מתקבל רוטב חמוץ מדי?
היי ניצה,
קודם כל תלוי מה גודל הלימונים… אני דווקא אוהבת את הרעננות שנותן הלימון (לכן אני גם מוסיפה את גרידת קליפתו), אבל זה בהחלט אינדווידואלי, את יכולה להוסיף רק אחד או רק גרידת לימון….לבחירתך.
היי
תודה על התגובה המהירה.צודקת לגבי מיץ הלימון. גרידת לימון אני מאוד אוהבת ומשלבת היכן שרק אפשר…..
אגב בהצלחה עם הבלוג כן ירבו מתכונים. אנחנו פריקים של אוכל איטלקי ,וכל מה שקשור לאיטליה.
תודה רבה 🙂
אמנם לא כשר אבל: את הרוטב אני מעדיף על בסיס חמאה. ככה עושים אצלי בבית ולא רק אצל הגויים.
לרוב יהודי איטליה (לא לאלו שהגיעו מצפון אפריקה), יש פרשנות מאד חופשית של חוקי הכשרות: נגיד, סבתא שלי מסכימה להכניס פרושוטו הבייתה, אבל צריך שזה יהיה על צלחת עם נייר כסף.
אני גם מעדיפה חמאה, אבל לפעמים חייבים לחשוב על הקלוריות….
מצחיק הסיפור על סבתא שלך 🙂
אני מכירה את אלה שחוקי הכשרות לא חלים עליהם במסעדות….