מעשה במוצרלה…

זוכרים את הפוסט הקודם? הכל התחיל בגלל אותה הפיצה…

רצינו פיצה מושקעת, עם רוטב טעים ומוצרלה טובה, אבל כשהלכתי לסופר לקנות אותה, המוצרלה ממש לא הייתה מיוחדת ושווה, ולא רצינו לאכול פיצה עם סתם פתיתי גבינה, והריקוטה בזמנו הייתה כזה סיפור הצלחה, אז אמרנו…למה שלא ננסה להכין גם מוצרלה בבית?

להכין מוצרלה זה קצת (הרבה) יותר מסובך מהכנת הריקוטה. זה התחיל בשיעורי בית וחיפושים באינטרנט אחר שלבי ההכנה. כדי להכין גבינות צריך גבן. גבן, למי מכם שלא יודע, הוא המוצק שנוצר מחלב באמצעות שימוש באנזים הגבנה או בעזרת חומצה כגון חומצת לימון או חומץ (מתוך ויקיפדיה, כן גם אני לא ידעתי…). חיפשנו ומצאנו את אותם האינזימים, ואפילו השקענו וקנינו ספר להכנת גבינות בבית, הכולל הסברים מפורטים להכנת הגבן והגבינות. מטורפים? כן…גם הסובבים אותנו חשבו כך… 🙂

אז התחיל שלב הניסויים. קנינו 4 שקיות חלב בסופר, בדקנו שרשום על השקית חלב מפוסטר, ולא אקסטרה מפוסטר או מפוסטר-על (ממפוסטר-העל אי אפשר להכין גבינות, כי חממו אותו בטמפרטורה גבוהה מידי במחלבה), והתחלנו בהכנה (או בניסוי…התחושה בהחלט הייתה של מעבדה כימית…). צריך כל הזמן למדוד את טמפרטורת החלב במדחום, להוסיף מלח לימון, לחמם עוד, להוסיף אנזימים, לחכות, יצא גבן? לא יצא….יצאה שוב ריקוטה… איזו אכזבה.

חזרנו לסופר לקנות שקיות חלב נוספות, אולי הבעיה בחלב. קנינו 4 שקיות של המתחרים… חיממנו את החלב, הוספנו את מלח הלימון, האנזימים, המתנו, ו…שוב הניסוי כשל, קיבלנו עוד "קצת" ריקוטה…

מה עושים?

מסתבר שצריך לקרוא גם בספר את האותיות הקטנות… כתוב כי בכדי להגיע לתוצאות טובות, יש להשתמש בחלב גולמי. חלב גולמי הוא חלב שכרגע נשאב מהפרה… לא, אנחנו לא חקלאים, ואפילו לא קרובים לזה… התחלנו להרים טלפונים לכל הרפתות בסביבה…

מסתבר שלא ניתן לקנות חלב ישר מהרפת (ולא לקבל אפילו מעשר…), בגלל כל מיני חוקים של מועצת החלב, לא עזרו ההתחנחנויות והתחנפויות וההתחננויות, לא הסכימו למכור לנו חלב. עברנו לשלב החברים והמכרים…ולאחר מאמצים רבים, אחד מחברינו השיג לנו חלב (הפרטים שמורים במערכת, לא מסבכים את מקורותינו עם מועצת החלב… :-))

בהתרגשות רבה התחלנו מחדש את שלבי ההכנה. הפעם בקמצנות רבה התחלנו רק עם 2 ליטרים…קודם כל לפסטר את החלב, לחסוך מאיתנו מחלות מיותרות, ואז להמשיך בהכנה, לחמם, לקרר, להוסיף, וכן, לאחר המתנה קצת יותר ממושכת ממה שרשום במתכון, יש לנו גבן!

קיפלנו, חיממנו, יצרנו, והתוצאה? מוצרלה, אבל קצת יבשה…גיררנו אותה (שלפחות נשתמש בה בפיצה הבאה…). הפקנו לקחים, בחרנו במתכון קצת יותר מושקע, ומההתחלה…

מפסטרים את החלב, מקררים, מגיעים לטמפרטורה הרצויה, מוסיפים אנזימים, מערבבים, מסננים, מעבדים… ולאחר שמונה (!!!!) שעות הגענו לתוצאה המיוחלת… מוצרלה חמה, רכה ונימוכה, באמת נהדרת…

מסקנה: אל תנסו את זה בבית 🙂

מה כן עושים עם מוצרלה?! מטעמים…

אפשר להכין סלט קפרזה, שזה בסך הכל פרוסות מוצרלה, פרוסות עגבניה, בזיליקום טרי ושמן זית. מה צריך יותר…

אפשר להכין פסטה או ניוקי בתנור. מכינים את הפסטה אל-דנטה, או את הניוקי עד שהם צפים, מכינים רוטב עגבניות פשוט עם בזיליקום, מערבבים יחד עם הפסטה, שמים בכלי חרס, מוסיפים מוצרלה חתוכה לקוביות וקצת פרמיז'ן, 10 דקות בתנור ויוצא מעדן.

אפשר לשים על פיצה, למלא קלצונה, או סופלי, או פנזרוטי (שזה סוג של קלצונה מטוגן המכינים בפוליה), לחתוך לקוביות בסלט פסטה קר, להכניס למאפים, ללזניות, והיד עוד נטויה…

בתאבון.