קרוסטטה עם נוטלה

מאז ומתמיד הייתי מכורה לנוטלה. כשהייתי קטנה, והנוטלה עדיין לא הגיעה לארץ, אבא שלי תמיד חזר מביקורים באיטליה עם נוטלה לילדה המכורה שלו. הפינוק היה עד כדי כך גרוע, שבקייטנות לא הייתי מוכנה לאכול את הפיתה עם שוקולד ה״שחר״… לא נוטלה, לא אוכלים.
בשנים האחרונות אני ממש משתדלת שלא תהיה לי צנצנת בבית, אין מה לעשות, השנים נותנות את אותותיהן, ואי אפשר להשתולל כמו פעם. הבעיה היא גם החשיבה ההגיונית שלי, שזה בזבוז למרוח אותה על לחם, או על טוסט… היא מסתיימת אצלי לאט לאט (ואפילו די מהר…) עם כפית.
אבל… השבוע היה מבצע בסופר…. מה, מזמן כבר לא הייתה נוטלה בבית…לא נקנה?!?!

אני לא אוהבת לאפות. בדרך כלל אני מבשלת, ומישהו אחר צריך לדאוג לקינוחים, אבל החלטתי להגדיל ולעשות, להשקיע ולפנק את עצמי עד הסוף (שבוע יום הולדתי, אז מותר לי) ולהכין קרוסטטה אלה-נוטלה.

קרוסטטה זאת עוגה עם בצק פריך (כמו פאי), שמכינים באיטליה על טהרת הריבות. כמובן שאפשר להכין אותה עם מילויים שונים, כמו ריקוטה, דבש או כמובן, הנוטלה.

מתכון לבצק פריך:
250 גרם קמח
150 גרם חמאה
100 גרם סוכר
2 חלמונים
שקית סוכר וניל
קורט מלח, מעט גרידת לימון

למילוי:
נוטלה!! כ-170 גרם
אבקת סוכר לקישוט

מוציאים את החמאה לטמפרטורת החדר וחותכים לקוביות (לא ממיסים). מערבבים את קוביות החמאה עם הקמח, ואז מוסיפים את שאר המרכיבים. אם משתמשים במיקסר, מערבבים הכל יחד עם וו גיטרה.
מכניסים למקרר לכשעתיים ״מנוחה״.

משמנים עם חמאה תבנית עגולה (21 או 24), ומפזרים מעט קמח או סוכר, כדי שהבצק לא ידבק. לוקחים 2/3 מהבצק ומרדדים (עד כמה שניתן, לא קל לעבוד עם הבצק, אבל אם יש חורים פשוט מדביקים בהם אחר-כך בצק נוסף) ומניחים בתחתית התבנית ובשוליה.

מחוררים את הבצק עם מזלג, ומורחים נוטלה בנדיבות רבה (אם היא קשה תכניסו את הצנצנת ל-20 שניות למיקרו, כך קל יותר למרוח אותה). סוגרים את השוליים על הממרח.

משארית הבצק יוצרים רצועות, ומניחים כשתי וערב על העוגה, זהו העיטור הקלאסי שלה.

מכניסים לתנור שחומם מראש, ל-180 מעלות ל-40 דקות.
כשהעוגה מתקררת מעט מפזרים למעלה אבקת סוכר, אפשר לפזר את אבקת הסוכר גם על כל חתיכה לחוד לפני ההגשה.

איזה ריח יש בבית!

בתאבון.