יום גסטרונומי ברומא, וסיומת מתוקה…

חופש. המוני ישראלים עולים על מטוסים ליעדים אקזוטיים רחוקים, או רק קופצים לאירופה הקרובה, אני לעומת זאת לאחר שנים בגולה שמחה סוף-סוף להיות בארצינו הקטנה ולהשאר בחוג המשפחה.

מי מכם שכן עומד לבקר ברומא האהובה, זה מה שאני הייתי עושה…

קמים בבוקר, איזה כיף, למרות התחזיות השמש זורחת. יוצאים אל העיר, ומתחילים את הבוקר עם ארוחת בוקר איטלקית. חווית הבוקר האיטלקית שונה במהותה מזו הישראלית, את הבוקר מתחילים עם קפה ומאפה בלבד, וברוב בתי הקפה את הקפה שותים בעמידה, ומה שחשוב באמת הוא איך  אתה שותה את הקפה שלך… קפוצ'ינו? אספרסו? קצר? ארוך? מקיאטו? עם חלב קר/חם ליד? לטה? לטה מקיאטו? עם קקאו למעלה? עם קצפת? עם שמנת? הקורנטו (הקראוסון בשמו הרומאי) הוא רק מלווה. הולכים לפיאצת סנט אוסטקיו (Piazza Sant'Eustachio) ושותים בקפה סנט אוסטקיו המיתולוגי, ממשיכים לסיבוב בפיאצה נבונה וקופצים לשוק הבוקר של קמפו די פיורי. אם בשווקים עסקינן, לוקחים אוטובוס ונוסעים לשוק של טסטאצ'יו (Testaccio), נהנים מהירקות הטריים, הדגים ואולי גם קונים לדרך גבינות מעושנות ונקניקים…

כבר הגיעה שעת הצהריים? קיבלנו תיאבון בשווקים? נכנס ונאכל בדה-בוקטינו (Da Bucatino), בוקטינו על-שם ספגטי בוקטיני, המוגשים על-פי המסורת הרומאית ברוטב אמטריצ'אנה. המסעדה הרומאית, המגישה את כל המנות הרומאיות המסורתיות נמצאת ממש בצמוד לשוק, ואפשר להנות בה מפסטה טובה גם בצהריים…

נמשיך בטיול ונתקדם לכיוון הפירמידה, וכדי שיהיה לנו כח ללכת ברגל עד לקולוסיאום נעצור ונאכל באחת הגלידריות הכי טובות ברומא, Il gelato (או ה-גלידה, תרתי משמע…) ב-viale Aventino, המציעה טעמים מפתיעים כמו שומשום שחור או קרם עם ויסקי טוב. המשכנו לצ'ירקו מאסימו ועלינו לגן התפוזים בגבעת אוונטינו כדי לצפות בנוף מחסיר הפעימה של רומא, התקדמנו ברחוב לבית מס' 3 והצצנו בחור של מנעול השער (יודעים מה רואים משם?!? מחכה לתגובות 😉 )

אחח…הקולוסאום, כל-כך הרבה שנים גרתי בעיר הזאת, ובכל פעם שעוברים שם אני מתרגשת מחדש, איזו עוצמה…כמה כח… מרוב התרגשות משתוקקים שוב למשהו מתוק, ולוקחים רק עוד כדור גלידה קטן ב- Antica Gelateria de Matteis, שנמצאת ב-via Celimontana ממש מעל הקולוסיאום, פרט לטעמים הרגילים הכל-כך טעימים, אפשר למצוא שם כל מיני הברקות, כמו גלידה בטעם פרמיז'ן…

נוסעים הביתה למנוחה קצרה…

לפנות ערב נוסעים לטרסטוורה, מסתובבים בסמטאות, נהנים מהאווירה והולכים לדאר פואטה (Dar Poeta), כדי להכנס לרשימה. מדובר ב-פיצה, ה-פיצה הכי טובה ברומא, ותמיד, אבל תמיד עומדים שם בתור…לכו, הרשמו, תעשו סיבוב, תקחו אפרטיבו ותחזרו….כדאי לקחת כמה סוגים ולחלוק, ואם אתם אוהבים נוטלה כמוני, אל תוותרו כמנה אחרונה על הפיצה עם הנוטלה!

איזה יום כייפי…

ולאלו מאיתנו שנשארים במולדת, נמתיק את הרגע עם עוגיות טעימות, המתאימות אפילו לפסח, Brutti ma Buoni (או מכוערים אך טעימים 🙂 ) אכן לא יפות, אבל בהחלט טעימות, מפנקות ובעיקר, קלות קלות קלות….

מתכון לכ-50 עוגיות:

600 גרם אגוזי לוז

250 גרם אבקת סוכר

80 גרם סוכר רגיל

חלבונים מ-2 ביצים

כפית דבש

הכנה:

מחממים תנור ל-180 מעלות

טוחנים את האגוזים גס או דק (לבחירתכם…)

ממיסים את הסוכר הרגיל והדבש במעט מים חמים (ממש מעט, כ-80 מ"ל מים) עד שהוא הופך למעין סירופ (אם צריך מחממים בפינג'ן או כמה שניות במיקרו).

מקציפים את החלבונים חמש דקות, מוסיפים לאט למיקסר את הסירופ ואת אבקת הסוכר תוך כדי ערבוב, ממשיכים להקציף עד לקבלת קרם אוורירי.

מעבירים את הקציפה לקערה ומקפלים פנימה את האגוזים.

בעזרת כפית או כף מסדרים את העוגיות בתבנית על נייר אפייה, באיזה גודל שרק רוצים, עם רווחים ביניהן.

אופים כ-12-15 דקות, ומשאירים להתקרר

טיפים:

לאוהבי האגוזים (כמוני), אפשר לטחון את האגוזים ברמות שונות, חלק דק וחלק גס, ואפילו להשאיר כמה אגוזים שלמים.

עדיף להשתמש באגוזים קלופים, ניתן גם להכניס את האגוזים הלא-קלופים ל-10 דקות לתנור ולשפשף אותם בין הידיים, רוב הקליפה תיפול.

למי שמתעצל או ממהר אפשר לדלג על השלב הראשון של הסירופ…

אפשר להוסיף גם חצי כפית קורנפלור

בתיאבון וחג אביב שמח 🙂