ברוסקטה

איזה גאונים האיטלקים… יודעים לנצל כל דבר במטבח, אפילו לחם מיום אתמול…. נכון, נכון, הם לא המציאו את הגלגל, והצרפתים מכינים קרוטונים ועוד כל מיני דוגמאות… אבל אני פה כדי לפרגן לאיטלקים, לא ככה?! 😉

בכל מקרה, ברוסקטות… כשאחד החברים הקרובים שלנו הגיע לאיטליה, והגשתי לו בהתלהבות רבה ברוסקטה עם עגבניות טריות ובזיליקום, הוא הסתכל עלי במין מבט כזה… ברצינות?! זה מה שאת מגישה לי?! לחם שרוף עם עגבניה?! מאותו היום עוד לא קרה שהיינו במסעדה ולא התחלנו את הארוחה עם ברוסקטה טובה…

כל הפוסט הזה נכתב בגעגועים קשים ללחם האיטלקי, חלקכם לא יבין זאת, כי בעיניכם, כשביקרתם באיטליה הוגש לכם מן לחם יבש לשולחן, לעיתים אפילו ללא מלח, אז על מה אני מדברת…? דווקא על הלחם הזה, עם הקשה הקשה הזה, השרוף מתנור העצים החם, אמיתי של איכרים, עם ריח של מאפיה טרייה, כמו הלחם הזה שמרקו מ״הלב״ תמיד אכל…. כזה.

בחודש הראשון לחזרתי לארץ, עברתי מסופר לסופר, ממאפייה למאפייה בחיפוש אחר לחם דומה, והלחמים בארץ באמת נהדרים, אבל לא מצאנו אחד דומה לזה האיטלקי (אם אתם מכירים מקום שאופה כזה אשמח להצעות…). טוב, אז פונים לתחלופות, והאמת שהתוצאה הכי קרובה היא דווקא הלחם האחיד, שכאשר פורסים אותו לא דק מידי, ומכניסים לתנור, נותן תחושה של משהו שמתקרב ללחם איטלקי.

ברוסקטה (Bruscheta הק' בסגול, לא בפתח…) היא לחם שנפרס עבה, אך לא עבה מידי (כחצי ס"מ), היא פתרון נהדר לאנטיפסטי, טעים ובלי מאמץ גדול מידי. הברוסקטה הנפוצה ביותר היא זו עם העגבניות הטריות, אבל קיימים אינסוף סוגים מאליו א-אוליו (שמן זית ושום), דרך כל מיני ממרחי זיתים, ארטישוקים, פטריות, פלפלים ועד הברוסקטות המושחתות המרוחות, בין היתר, בסלסיצ'יה שמנה ורק אז מונחות על הגריל… הדרך הטובה ביותר לעשות ברוסקטה היא על האש, כי אז יש את הריח והטעם החרוך, אבל בהחלט אפשר להגיע לתוצאות דומות בתנור, כששמים את הלחם ממש קרוב לגריל ומפעילים בשיא העוצמה, או אפילו על מחבת יבשה וחמה.

על-מנת לקבל את הריח השרוף יש טריק קטן, אפשר להחזיק את הלחם עם מזלג ארוך מעל להבת הגז ולשרוף אותו מעט לאחר ההוצאה מהתנור. רצוי להגיש אותה עדיין חמה, כי אין כמו התחושה של לחם שהרגע יצא מהתנור, למרות שזה סיבוב שני שלו… 🙂 מניחים את הברוסקטות על צלחת גדולה, זולפים שמן זית, לוקחים שן שום קלופה ומשפשפים אותה על הפרוסות, השמן סופג את הארומה של השום, וככה התחלנו בעצם מהבסיס, מברוסקטה אליו א-אוליו.

ברוסקטה עם עגבניות

חותכים עגבניות טריות לקוביות קטנות, מתבלים בשמן זית, מלח ופלפל (ואם רוצים תוספת שום, אז עוד שום בנוסף לזה ששיפשנו על הלחם), קורעים פנימה 2-3 עלי בזיליקום ומגישים. כדאי להגיש ליד הלחם ושכל אחד ישים לעצמו, אחרת הלחם נרטב מידי וזה פחות טעים. אם רוצים להכין ברוסקטה בסגנון קפרזה (כמו הסלט) מוסיפים לעגבניות גם מעט קרעי מוצרלה.

ברוסקטה עם ממרחים

ממרח זיתים

כ-200 גרם זיתים שחורים מגולענים (אפשר גם חצי ירוקים, חצי שחורים)

50 גרם שמן זית (אפשר גם קצת נוזלים מהזיתים)

שן שום

חופן פטרוזיליה

מלח

טוחנים הכל יחד במעבד מזון.

ממרח ארטישוקים

2 ארטישוקים טריים נקיים (אפשר להשתמש במקום רק בלבבות ארטישוק קפואים)ֿֿ

חומץ תפוחים (אפשר להשתמש גם בחומץ הדרים)

שן שום

מלח, פלפל

מנקים את הארטישוקים, מבשלים במים עם מעט חומץ, מסננים וכשהם מתקררים טוחנים יחד הכל במעבד מזון.

הבנתם את הטריק נכון? את אותו הדבר אפשר להכין מפטריות, שהוקפצו קודם לכן במחבת, מפלפלים אדומים שקליתם (והוספתם להם מעט צ'ילי, כדי שיהיה פיקנטי), מעגבניות מיובשות, ועוד ועוד.

בתיאבון