פנזרוטי (או קלצוני)

** המתכון נערך בנובמבר 2017

_DAS8172.jpg

חג שבועות קרב ובא. בפרסומות ובכל מקום מדברים ורואים גבינות, כשגרתי ברומא נהנתי מגבינות מסריחות וממוצרלה די-בופלה טרייה, והשתגעתי מזה שאין לאיטלקים גבינות רזות, וקוטג'… איך אפשר בלי קוטג'… והיום, אני יושבת מול הטלויזיה, גומרת חבילת קוטג' שלמה עם כפית, ומשתוקקת למוצרלה טובה… ככה זה, אנחנו אף פעם לא מרוצים, והדשא של השכן תמיד ירוק יותר (והגבינה שלו טעימה יותר…).

לכולם סביבי בא רביולי, ואני מוצאת את עצמי במטבח, מכינה סירים שלמים של ריקוטה, וממלאה רביולי עם ריקוטה ופטריות, עם ריקוטה ותרד, עם ריקוטה ואגוזים וארבע גבינות, ועוד כל מיני גרסאות, איזה חג כייפי…

במשחקי הגבינות שלנו, מצאתי את עצמי חושבת על עוד מאכלים אהובים וקלים עם גבינות, ונזכרתי בפנזרוטי. סבתא של בעלי (דאז), כמו שכבר ציינתי בעבר, היא פולייזית אמיתית, וכשהיא בארץ אנחנו זוכים לאכול פנזרוטי נהדרים בכל מיני מילויים, (או כפי שקוראים להם בבארי "פנזרוט"). לגבי השם שלהם יש ויכוח ארוך שנים, שכן יש מחלוקת האם קוראים להם פנזרוטי או קלצוני, כשקיים גם סוג של פנזרוטי מתוק, ומי הוא מי, ולמה הכוונה…

הפנזרוטי (לפי הגרסא שאני מכירה) הם בצקים קטנים ומטוגנים בצורת חצי ירח, הממולאים בדרך-כלל במוצרלה, עגבניות ופרושוטו. זהו מאכל, שמאוד אופייני לדרום איטליה, אבל ניתן למצוא אותם כיום באיטליה כולה. מקור שמם של הפנזרוטי, לפי הסיפורים הוא דרומי, נאפולטני, שכן בגלל השימוש בבצק שמרים ברגע שזורקים אותם לשמן הם מתנפחים ומקבלים מעין בטן (באיטלקית: פנצ'ה pancia), ומכאן גם שמם פנצ'רוטי…. פנזרוטי… בנאפולי בשנים עברו גם היו מטגנים אותם בשומן חזיר ולא בשמן. הקלצונה לעומת זאת, הוא ממש פיצה, העשוי בצק פיצה, שפשוט מקפלים לחצי ואופים בתנור, יש מקומות שמוכרים קלצוני קטנים המזכירים את הפנזרוטי ומכאן הבלבול.

מתכון לכ-50 קלצונה (או פנזרוטי)

לבצק:

קילו קמח

קוביית שמרים (50 גרם)

8 כפות שמן זית לבצק

כף מלח

כוס-כוס וחצי מים פושרים

למילוי:

כחצי קילו מוצרלה מגוררת

בקבוק עגבניות מרוסקות (או עגבניות חתוכות לקוביות קטנות)

בזיליקום/אורגנו

שמן לטיגון, מומלץ שמן זית, במקרה הזה טוגן בפיקואל (או שמן אחר)

הכנה:

ממיסים את השמרים בכוס מים, מוסיפים את המים בהדרגה לקמח (אם צריך מוסיפים עוד מים), מוסיפים את שמן והמלח, לשים עד קבלת בצק אחיד מכסים ומתפיחים למשך שעה במקום חמים.

במחבת מחממים 2 כפות שמן זית, מוסיפים את העגבניות המרוסקות, מתבלים במלח ופלפל ומבשלים על אש נמוכה כ-10 דקות. בסוף ניתן להוסיף חופן בזיליקום טרי או אורגנו יבש לבחירתכם.

חותכים את הבצק לכדורים קטנים בגודל כדור פינג-פונג

מרדדים את הכדורים למעין פיצות קטנות, ובמרכזן מניחים את המילוי הרצוי

מקפלים לחצי ומהדקים היטב היטב את הדפנות, כדאי להעזר במזלג

מטגנים בשמן עמוק

מוציאים לנייר סופג ומגישים

המלצות:

מומלץ לערבב את הרוטב עם העגבניות, המילוי יוצא מוצק יותר וקל יותר להדק את הפנזרוטי.

ניתן לבחור בכל מילוי שרק רוצים, להוסיף קצת זיתים, צלפים, גבינות אחרות, במקום העגבניות ניתן למרוח מעט ריקוטה, להוסיף מוצרלה והרי לכם קלצונה ׳ביאנקה׳

כמובן שיש את הגרסא הבריאה יותר, מכניסים לתנור, 200 מעלות ל-15-20 דקות, אבל כדאי בהחלט לחטוא במקרה הזה…. 🙂

בתיאבון.

_DAS8171

13 מחשבות על “פנזרוטי (או קלצוני)”

    • נראה יאמי יאמי האם אפשר להכין למלא מראש להקפיא ולטגן ברגע האחרון. או עדיף להקפיא מטוגן ולחמם בערב החג למשל?

      הגב
      • היי ניצה,
        הכי טעים לטגן ולהגיש…בעיקרון הבצק מאוד עדין ולא ניסיתי אף פעם להקפיא לפני הטיגון, אבל בהחלט אפשר לטגן מראש ולחמם
        שיהיה בתיאבון

        הגב
    • ואגב חיים מיהו לואיני ממילנו והיכן נמצא? אנחנו מגיעים למילנו די הרבה אשמח לשמוע על מקום חדש

      הגב
  1. לואיני ממילאנו אינו מי, אלא מה. מדובר במאפייה שהתחילה כמקום קטן וצנוע שמטרתו להאכיל את עובדי המשרדים באיזור הדואומו, ועם השנים הפכה לאימפריה שמגישה פנצרוטי ועוד מאפים לתיירים ומקומיים כאחד, תמיד יש שם תור וזה תמיד טעים ברמות לא חוקיות. היא נמצאת ברח' רדגונדו 16, שיוצא מקורסו ויטוריו אמנואלה, אבל אפשר לשאול כל אחד כשיוצאים מהמטרו של הדואומו. גם הם, כמו הסבתא המדוברת, פוג'ליאזים גאים.

    הגב
  2. חבל שלא ידעתי שהפנזרוטי מקורו מפולייה. היינו ליד בארי באוקטובר. עד עכשיו ידעתי רק על לואיני במילאנו. אכלנו פנזרוטי גם בנאפולי

    הגב

כתיבת תגובה

תפריט נגישות