יושבת מול הירוק הירוק הזה וחושבת על 35 מעלות בצל עם 70 אחוזי לחות…. ריח החופש, אויר הרים צלול כיין, שניצלים ותפוחי אדמה…. אוסטריה.
כן, פוסט קצת בוגדני שכזה, אבל כשברומא חם בדיוק כמו בתל אביב והאלפים האיטלקים בסערות גשמים… אין מה לעשות, צריך לפנות לשכנים, אלו עם הדשא הירוק יותר…
אני מכירה את האיזור הזה בעיקר בחורף, כשההרים הגבוהים והעוצמתיים מכוסים בשלג ומאות גולשים נועזים עליהם. לראות את העוצמה הזאת מכוסה בירוק ונהרות סוערים ובמזג אויר קריר משהו, אבל עם שמש מפנקת… איזה כיף, איזה רוגע, מרגישה כמו היידי ומזמזמת לי יודל בראש… מי היה מאמין שאוגוסט…
כן, בפעם הראשונה כותבת פוסט על נייר מכתבים של מלון, ולא מול המחשב, כדי לקבל השראה מהעוצמה השלווה שמולי…
וכמובן שמתחילה לקבל תיאבון, וכבר חושבת על השניצל של הצהריים. שניצל, אהבתו הגדולה של כל ילד או ילדה, בעיקר כשהוא מגיע על צלחת גדולה ויוצא קצת מהשוליים מרוב שהוא גדול… וכמובן עם תפוחי אדמה ליד, ויש פה תפוחי אדמה… ועוד איזה תפוחי אדמה… הם כל-כך טובים שאפשר להתחיל את הארוחה עם מרק תפוחי אדמה, את השניצל לאכול עם תפוחי אדמה מטוגנים, ובאמצע השולחן, רק כדי לטעום, יהיה קצת סלט תפוחי אדמה בווארי אמיתי. המסעדות המקומיות הן מטבחים משפחתיים כאלה, שהאמא היא גם המארחת וגם הבשלנית, והאבא אחראי הטיגון ומלצר ראשי, בקתות עץ קטנות עם אדניות ענקיות ואוכל ביתי מקומי משובח
כשמכל חלון משתקף לו הירוק-הירוק הזה
התפריט בדרך-כלל קבוע, מתחילים עם מרקים מהבילים, מרק עם קניידל גדול עם שינקין או עם קרפים חתוכים כאיטריות או מרק גולש חם
ממשיכים לכל מיני תבשילי בשרים, או רגל חזיר צלוייה, או כמובן השניצל המיתולוגי (אגב, באוסטריה כשאומרים שניצל הכוונה לכל סוגי הבשר, שדפקו עליהם כדי שיהיו דקים, לאו דווקא עם פירורי לחם אלא גם ברטבים שונים, למשל ברוטב שמנת או פטריות או בצל מטוגן ועוד, וינר שניצל הוא השניצל הוינאי) המוגש עם ריבת פירות יער ופלח לימון
טיפים לשניצל וינאי אמיתי שאספתי מהמסעדות בהן סעדתי…
* שניצל אמיתי מכינים מבשר חזיר או מבשר עגל (עדיף הסינטה), דפוק היטב ושטוח
* את הנתח מפלפלים וממליחים ואז טובלים אותו בקמח, ביצה ופירורי לחם
* כדי לשפר את הטעם ואחידות הבלילות מומלץ לשים מעט חלב בקמח
* את השניצל מטגנים בחמאה מזוקקת, אבל אפשר להגיע לתוצאות מרהיבות גם בשמן עמוק
* לאוהבי טעם לימוני מומלץ להוסיף לקמח גם קצת גרידת לימון
ליד השניצל בדרך-כלל אוכלים בראט קרטופל, שאלו כביכול תפוחי אדמה מטוגנים…
למה כביכול? כי קוראים להם מטוגנים, אבל הם בעצם מבושלים (לא עד הסוף) מוקפצים במחבת עם חמאה ועשבי תיבול, ואז כ"פיניש" אחרון מכניסים אותם להשחמה בתנור….יאמי!!!
הסוד באיכות היא כמובן בתפוחי האדמה, תפוחי האדמה שלהם קטנים ומלוכלכים (פעם מצאתי כאלה בשוק האיכרים…) ויש להם פשוט טעם אחר… לכן התוצאות בארץ טובות, אבל לא יוצאות כמו שלהם…
והכי חשוב, אבל הכי חשוב זה לא לוותר על סלט תפוחי אדמה
טיפים לסלט תפוחי אדמה שקיבלתי במסעדות:
* כמובן להשתמש בתפוחי אדמה איכותיים
* לבשל אותם במים מלוחים (לא עד הסוף)
* בעודם חמים (!) להוסיף להם ציר מרק בשר (גם עוף הולך…אבל אמיתי, לא מאבקה)
* לתבל במעט חומץ תפוחים, מלח, פלפל וכפית חרדל דיז'ון
* לערבב בצל קטן או בצל ירוק, ואפשר גם מעט כרישה
בלי מיונז ובלי עיניינים וזה יוצא ממש, אבל ממש טעים.
לקינוח אוכלים קצת קייזרשמרן, חביתית (כמובן בחמאה) עם אבקת סוכר, מעט צימוקים ומחית תפוחי עץ בצד…
איזה מזל שחם בארץ, וכשחם אין תיאבון ואוכלים רק סלטים…
שתהיה שבת יפה.
טוב שקראתי במזגן. אוף! שיגיע אלינו כבר הסתיו יחד עם הקייזרשמרן הזה!
הירוק הזה שוטף את העיניים ואת הנשמה. יוחזר דצמבר לאלתר!
לגמרי!!! 🙂
שיהיה סופשבוע נעים….