פסטה לאחד…

אני לבד בבית. יום שישי, כולם בעיסוקיהם, מנצלים את יום החופש שלהם לסידורים דחופים, ואצלי שקט…מכירים את התחושה הזאת כשאתם לבד? מה אני אבשל רק בשביל בן אדם אחד? למה לטרוח? אז אני אחטוף משהו קטן? סנדביץ'? אבל לא בא לי כלום… כרגיל בא לי רק פסטה…

החלטתי לאסוף את רחמי העצמיים ולהעמיד סיר עם מים… מה? לי לא מגיע?? ברור שמגיע! אבל בא לי משהו מהיר, זריז ועם כמה שפחות כלים אחרי זה… נזכרתי שיש לי אנשובי במקרר. אנשובי, או שאוהבים אותו או ששונאים אותו. מי שאוהב אותו, קונה אנשובי איכותי ואוכל אותו בעונג רב על ברוסקטה, או כמו שסבתא שלי מעדיפה: על צנים וכמובן עם קצת חמאה. בדרום איטליה, היכן שממש אוהבים את הים, ויש המון מנות עם טעמים וריח של ים,  אפשר למצוא גם מנות עם אנשובי. אחת מהם, שממש נחשבת מנה של עניים היא פסטה עם אנשובי ופירורי לחם, פסטה עם פירורי לחם? כן! עד שהמים רותחים, הרוטב (אם אפשר לקרוא לו ככה) כבר מוכן, והטעם מופלא. אתם באמת לא מצליחים לתאר לעצמכם עד כמה זה טעים, ממש מרגש!!! המנה הזאת כמו מנות "עניות" שכבר סיפרתי עליהן בעבר (הברוסקטות או פפה אל פומודורו), היא פיתרון ללחם יבש, מרסקים במיקסר רק את הרך (בלי הקשה) של לחם יבש ומקבלים פירורי לחם קצת יותר רכים, ושגם סופגים יותר את שמן הזית, אבל כמובן שאפשר להשתמש בפירורי לחם קנויים.

מתכון לאחד…סתם… ל-4 סועדים:

600 גרם פסטה ארוכה (ספגטי או בוקטיני)

4 פילטים של אנשובי

3 שיני שום

100 גרם פירורי לחם

שמן זית (איכותי ובשפע!)

מלח, פפרונצ'ינו

מעט פטרוזיליה לקישוט

הכנה:

מרתיחים סיר עם מים ומלח לפסטה.

מחממים במחבת מעט שמן זית עם שיני השום, הפפרונצ'ינו והאנשובי,

בעזרת כף עץ מפוררים את האנשובי עד שהם ממש מתפרקים בתוך שמן הזית. מוסיפים את פירורי הלחם ומזהיבים אותם 2-3 דקות.

זורקים את הפסטה למים, ומבשלים לרמת על-דנטה,

מסננים את הפסטה, מעבירים למחבת ומקפיצים עם הטעמים עוד דקה-שתיים, מוסיפים עוד קצת שמן זית ומעט פטרוזיליה טרייה (אם אתם ממש אוהבים את טעם האנשובי, אפשר להוסיף עוד נתח מלמעלה…)

כבר השתפר לי מצב הרוח… 🙂

בתיאבון ושבת שלום.