תרד וריקוטה… לא רק ברביולי

קניתי שקית תרד טרי. האופציות: למלא רביולי עם קצת ריקוטה או להקפיץ במחבת עם קצת שמן זית, שום ופפרונצ'ינו כדי לאכול אותו לצד חזה עוף. מכיוון שהאיטלקים אוכלים בדרך-כלל את הפחמימות (הפסטות) כ"פרימו", כמנה ראשונה, ה"סקונדו", השני, או המנה העיקרית היא בשר עם ירק בצד. ירקות בגריל (כן, כתוספת ולא כאנטיפסטי, כמו שאוהבים לחשוב בארץ), או ירקות ירוקים שונים המוקפצים במחבת עם שמן זית, שום ולמי שאוהב, גם קצת פפרונצ'ינו. חלק מהמנות המוגשות הן ירוקים שונים, שהאמת אני לא מכירה את המקבילים בארץ, אבל משהו ממשפחת האנדיב, עוד עלים גדולים ירוקים ממשפחת הברוקולי, עלי הסלק וכמובן, התרד. אז בא לי גם וגם, כרגיל התלבטות, ונזכרתי שפעם ראיתי שילוב של השניים בצורת "פאגוטינו", סוג של כופתאה,  והחלטתי ליישם… להכין מעין כופתאות גדולות מקרפים, ולמלא אותם בתרד המוקפץ והגבינות, גם טעים וגם כל-כך יפה בהגשה, שנראה כאילו השקעת במנה שעות רבות של הכנה, למרות שבינינו זה ממש פשוט וקל.

מתכון ל-4-6 כופתאות אישיות:

לקרפים:

3 ביצים

130 גרם קמח

300 גרם חלב

קורט מלח

קוביית חמאה

למילוי:

500 גרם תרד טרי

200 גרם ריקוטה

100 גרם פרמיז'ן

מלח, פלפל, אגוז מוסקט

מעט שמן זית

לקישוט:

עירית טרייה

הכנה:

מערבלים את הביצים במטרפה,

מוסיפים את הקמח בהדרגה ואת החלב, טורפים הכל עד שאין גושים ומכניסים למקרר למנוחה של שעה.

במחבת שמים מעט שמן זית (2-3 כפות), מוסיפים את התרד הטרי ומקפיצים עד שהתרד מתרכך, מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם, אני לא בישלתי את התרד עד להתרככות מלאה, כי אני אוהבת שהתרד נשאר קצת קשה…עניין של טעם.

לאחר שעה משמנים עם מעט חמאה מחבת, ונעזרים במצקת להכנת הקרפים, כל קרפ הוא מצקת אחת. הבישול הוא קצר, בערך 3 דקות כל קרפ.

כשכל הקרפים מוכנים, מחממים תנור ל-200 מעלות, ומתחילים למלא. בכל קרפ שמים כף גדושה של תרד, מפוררים חופן של ריקוטה, קצת פרמיז'ן ומעט אגוז מוסקט.

סוגרים בעדינות כל קרפ וקושרים בעזרת עירית, זה החלק הכי מסובך בהכנה, אני השתמשתי בשתי עיריות כל פעם כי אחרת הן נקרעות…

מניחים בתבנית ומכניסים לתנור לכ-7 דקות.

מגישים חם. טעים טעים טעים!!!

רציתי להתנצל שלא תרמתי למאמץ המלחמתי, ופרסמתי מתכונים חגיגיים המותאמים לחג, אבל אין מה לעשות, יש דברים שרק אמא יודעת, ובחגים אני יותר משמחה לפנות לה את הבמה, ולהתפנק ממטעמיה.

אני מאחלת לכולנו שנה טובה ומתוקה, שנה מלאה באושר והגשמה עצמית, ושנמשיך תמיד להנות מארוחות מרגשות, איטלקיות או לא איטלקיות, העיקר שיהיה טעים… 🙂

ושיהיה בתיאבון.