פסטה עם פיסטוק וגורגונזולה

גבינה כחולה. לא תמצאו את המקרר שלי בלעדיה. אנחנו מתים על העובש, הריח החזק והטעם החריף. אנחנו אוכלים אותה בסנדביצ'ים, על פיצה, בסלט ירוק, בסלט כרוב, ברטבים של הסלט, כמו שהיא עם טיפת דבש או ריבה, וכמובן, come no (או, איך לא….) בפסטה…

עם כל הכבוד לרוקפור של הצרפתים, הגרסא האיטלקית היא הגורגונזולה, שמגיעה דולצ'ה (מתוקה) או פיקנטה (חריפה, לא חריפה כמו פלפל חריף, אלא עם טעם חזק יותר, שמשאיר עקצוץ יותר חריף על הלשון). מקורה בצפון איטליה באיזור מילאנו, ומייצרים את הגורגונזולה האמיתית רק בלומברדיה ופיימונטה, אומרים שמקורה בגבינה טלג'יו, גם היא גאוה איטלקית אמיתית, גבינה נהדרת שגם אותה יישנו וטיפחו במערות, שמסתבר שמבחינת תנאים יוצרות את הקסם.

אז אחרי שהעירו לי שהמתכונים שלי מסובכים מידי (לא נכון!), החלטתי לפנק את עצמי (ואתכם) בפסטה קלילה קלילה, וכל-כך טעימה ומרשימה, שכשתגישו אותה לא יאמינו שזמן ההכנה שלה זה זמן בישול הפסטה.

מתכון ל-4 אנשים:

חבילת פסטה (לפי העדפתכם, אני גם מרשה הפעם פסטה קנויה 😉 )

100 גרם גבינה כחולה (עדיף גורגונזולה מתוקה, אם לא מצאתם פשוט תוסיפו במהלך הבישול כף סוכר)

50 גרם פיסטוקים

50 גרם חמאה

2 כפות שמן זית

שוט וודקה (אפשר יין לבן)

3-4 כפות שמנת לבישול

מעט בזיליקום קצוץ

מלח, פלפל

הכנה:

מרתיחים בסיר מים עם מעט מלח, כשהמים רותחים אפשר כבר לזרוק את הפסטה, זמני הבישול הם בדרך-כלל 10-12 דקות, ואנחנו לא צריכים יותר מזה בשביל הרוטב… קוצצים את הפיסטוקים, גס או דק, לטעמכם.

במחבת ממיסים את קוביית החמאה יחד עם שמן הזית, ומוסיפים את הפיסטוקים. מקפיצים שתי דקות ומוסיפים את הוודקה.

נותנים לוודקה להתאדות מעט, מוסיפים את הגבינה חתוכה לקוביות (אני פשוט קרעתי אותה ידנית), מוסיפים נגיעות מהשמנת ובזיליקום קצוץ.

מוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם, אל תגזימו עם המלח, תזכרו שגם לגבינה, וגם לפיסטוקים יש מידה של מליחות. מערבבים עד שהרוטב הופך לקרמי ואחיד, אם הרוטב סמיך מידי אפשר להוסיף כף-שתיים ממי הפסטה.

זהו. אני בדרך-כלל לא משתמשת במונח הזה, אבל באמת מדובר במנת גורמה. הטעם המופלא של הגבינה עם הניגודיות של הפיסטוקים, כשהשמנת מרככת את הטעמים…פשוט טוב!

אחרי החגים שמח ובתיאבון.