גריסיני טורינזי

אין מסעדה בצפון איטליה שתיכנס אליה ולא יוגשו לך גריסיני על השולחן בנוסף ללחם. הגריסיני הן מקלות לחם דקיקים ופריכים, העשויים ממים, קמח ושמן זית, לעיתים תמצאו עליהם מלח גס או קימל, אבל לרוב תקבלו אותם naturale, כמו שהם. רוב המסעדות גם יגישו אותם בשקיות, זאת-אומרת קנויים ולא אפויים במקום. כילדה אני זוכרת שהייתי מכרסמת שקית אחר שקית, או לוקחת פרוסות פרושוטו ועוטפת בסבלנות גריסיני אחר גריסיני עד שהוא היה עטוף כולו, ורק אז זוכה להכנס לפי… אפשר לראות בארץ ובעולם כל מיני סוגים שונים של גריסיני, עבים יותר או דקים יותר, עם כל מיני תוספות ובכל מיני צבעים, גריסיני הרחוקים שנות אור מהמקור. אגב מקור, הגריסיני הראשונים הוגשו בטורינו, עוד במאה ה-14 (ומכאן השם גריסיני טורינזי, זאת-אומרת מטורינו) והגרסא שלהם עבה מעט יותר מהגריסיני הרגילים. רנטו, ממסעדת renato e luisa ברומא, שכבר הזכרתי פה בעבר, משקיע ומגיש במסעדה שלו גריסיני אפויים במקום, ופעם אף לימד אותי את הגרסא שלו לגריסיני המפורסמים מטורינו, שאפשר להכין כמו שהם עם מלח גס למעלה, או להוסיף להם מעט בצל מטוגן וטימין טרי שמעיפים אותם לשמיים….

מתכון ל-20 גריסיני:

500 גרם קמח

280 גרם מים פושרים

12 גרם שמרים טריים

12 גרם מלח

50 גרם דבש

שמן זית (2 כפות לבצק ואז עוד קצת לפני ההכנסה לתנור)

מעט קמח דורום

התוספת שתופסת….. חצי בצל מטוגן מעט בשמן זית וכמה עלי טימין.

הכנה:

ממיסים את הדבש והשמרים במים הפושרים. מערבבים את הקמח עם המלח, מוסיפים לאט את הנוזלים ולשים הכל יחד. כשהכל מתחיל להתאחד מוסיפים 2 כפות גדושות של שמן זית (ואם רוצים גם את הבצל), ולשים עד קבלת בצק אחיד, מעט דביק. משאירים בקערה למשך זמן של כשעה להתפחה.

לאחר שעה חותכים את הבצק ל-4

ואז כל רבע ל-5

בתבנית עם נייר אפייה מפזרים מעט קמח דורום (נותן את תחושת החול בין האצבעות כשאוכלים את הגריסיני).

בעזרת הידיים מותחים בעדינות את הבצק עד ליצירת גריסיני באורך התבנית

מסדרים את הגריסיני בתבנית ברווחים, ומושחים במעט שמן זית

מכניסים לתנור שחומם מראש, ואופים כרבע שעה-20 דקות ב-190 מעלות…

תחסלו אותם עוד לפני שתוציאו מהתבנית 🙂

בתיאבון.

אני נוסעת קצת לרומא כדי להסניף אותה בסתיו… מבטיחה לחזור ולשתף בטעמים ובריחות שאאסוף 🙂

שיהיה סופשבוע נעים