דה-ג'ובאני

הביקור שלי באיטליה היה קצת שונה הפעם, ה"קוצ'ינה" של רומינה עומדת להשתנות, אבל על זה אספר כשזה יהיה יותר רלוונטי…

מה שכן אספר, זה שהביקור שלי כלל ביקור בעיר הולדתי פאדובה. נראה שבכל סיפורי השמטתי את העובדה, שלא רק תשע וקצת שנים חייתי ברומא, אלא הסיפור שלי מתחיל אי שם בשנות השמונים, כשההורים שלי בחרו ללמוד ולחיות קצת באיטליה,  בפאדובה הקטנה והיפה, ועל הדרך גם הביאו ילדה שהיתה סוג של נסיכה פאדובנית עד גיל חמש… אבא שלי (שמאז שהוא סבא הפך להיות רגשן משהו) רצה גם לצלם אותי מטיילת עם הבייבי שלי בפיאצות של העיר, מין סוג של סגירת מעגל, אבל אני קצת מתפדחת אז נחסוך מכולנו את הבושה ונתקדם למה שחשוב באמת, האוכל!

אז כבר יותר משלושים שנה, בכל פעם שאנחנו בפאדובה, אנחנו אוכלים בדה-ג'ובאני (Da Giovanni). המסעדה האיטלקית עם האולמות הרחבים, מגישה מנות איטלקיות מסורתיות של האיזור, אבל זאת חווית אכילה שמעולם לא עברתם. כשנכנסים למסעדה מקבלת את פניכם הילה המכסה את הפסטה הטרייה, והניוקי הענקיים העשויים בעבודת יד.

פרט ל-PRIMI, לפסטות שמוגשות לשולחן, יתר המנות מגיעות על עגלות מסודרות, מהאנטיפסטי, עגלת נקניקים וגבינות….

דרך הסלטים, שאתה יכול לבחור בדיוק איך יכינו לך, ומה הסלט יכיל…

ועד המנות העיקריות, הבשרים… כאשר עגלה אחת עם בשרים צלויים, והשניה עם בשרים מבושלים…

אבל אני מקדימה את המאוחר… כשנכנסים ומתיישבים לשולחן, על השולחן מחכים, כמו תמיד, סלסלת לחם וגריסיני (זוכרים?), רק שהפעם, מלווה אותם גוש חמאה "קטנטן"…

וכשמזמינים את הפסטות, צריך רק לבחור את סוג הפסטה הטרייה, או כמובן הניוקי המדהימים

כי הם מגיעים כמו שהם, וליד מגיעים הרטבים, כדי שלא תצטרכו לבחור, אלא פשוט תטעמו הכל…

חמאה עם קצת מרווה, רוטב עגבניות קלאסי, רוטב פיטריות, רוטב אפונה, רגו העשוי עם חתיכות בשר שבושל שעות, ולא מבשר טחון, או אפילו רגו מכבדים.

אחר-כך, כשתעברו לעגלות המדוברות, תוכלו לבחור כאמור אם לטעום את בשר הצלי, מעגל, חזיר ועד ליונת בר, כשאת הכל פורסים לפניך

וכמובן עגלת התוספות, עם הירקות המאודים והפירה החמאתי, ולקינוח עגלת הקינוחים, עם עוגות הסבתות ודז'סטיפים שונים… (בשלב הזה כבר אין תמונות, רק בטן מלאה וחיוך טפשי על הפנים… 🙂 )

ג'ובאני עצמו כבר מגיע למסעדה רק לעיתים רחוקות, אבל יש לי זכרונות ילדות של הזקן עם העגלה והסכין הגדולה, הבת שלו, שמכירה אותי עוד מימי בעריסה, לא היתה באותו הערב, ולא היה מי שישתף אותי בסודות המטבח, לכן נסתפק הפעם בניוקי שלי (עם או בלי מילוי), נעשה אותם קצת יותר גדולים ונחלום על חורף קר ומנות מהבילות, אי שם בצפון איטליה…

RISTORANTE DA GIOVANNI

V. MARONCELLI 22 – PADOVA