זר פרחים

לא, לא אכתוב על לביבות מגוונות וסופגניות ממולאות בסוכריות קופצות, כי למרות אוירת החג סופסוף הגיעו לידי פרחי הקישואים המיוחלים. נכון שאין לנו קישוטים לעצים ומדרונות לבנים משלג, אבל כן יש לנו פרחי קישואים בדצמבר, כי למרות הגשם והרוח, ימי השמש המלטפת דאגה לי לפרחים קטנים יפים יפים וכל-כך טעימים, ראיתם איך אפשר לעשות אותי מאושרת? זר פרחים אכיל… מה אני צריכה יותר מזה? 😉

אני מקווה שלא טיפחתי ציפיות גדולות מידי בנושא, אבל אני באמת מתה עליהם, הטעם העדין שלהם יכול לשדרג כל מנה, אפילו סתם להוסיף אותם למנה לבנה של פסטה או ריזוטו, גם צבע וגם עדינות נעימה… אבל הפעם אשתמש בפרחים כמעטפת ונמלא אותם בשני אופנים.

איך מתחילים? קודם כל מנקים. באיטליה מקבלים רק את הפרחים עצמם, וקצת יותר גדולים, אבל אנחנו חלילה לא מתלוננים. צריך לנתק אותם מהקישואים עצמם, ובעדינות רבה להוציא את האבקנים, ואז לשטוף היטב עם הרבה מים ולייבש היטב לפני המילוי.

מתכון ראשון:

המתכון הראשון הוא בהמשך לזוקיני פריטי שעשינו לפני כחודש. כאמור, האיטלקים אוהבים להגיש כאנטיפסטי ירקות ודגים מטוגנים (באיטלקית fritti), ואת פרחי הקישואים, או באיטלקית: פיור די-זוקה, הם ממלאים במוצרלה ואנשובי. אין לי כמויות מדוייקות, הכל תלוי בגודל ובכמות הפרחים.

הכמות של המוצרלה לא גדולה, כדי שלא תשפך החוצה, חתיכה קטנה של פילה אנשובי, סוגרים וטובלים בבלילה של הפריטי (זוכרים? קמח, קמח תפוחי-אדמה, מים וסודה או בירה)

לשמן הרותח, קצת מלח למעלה ומגישים…

הקריספיות בחוץ, המוצרלה שנמתחת ומשתלבת ברמיזה המלוחה של האנשובי… מממ, טעים כל-כך!

מתכון שני:

למי מכם שלא רוצה לטגן, ומחפש טעמים עדינים יותר, יכול לערבב ריקוטה עם קצת פרמיז'ן, ולתבל במלח, פלפל ומעט אגוז מוסקט. למי שרוצה את זה אפילו יותר מיוחד, יכול להוסיף גם מעט גבינת ברי לחגיגה…

שוב אין לי כמויות מדוייקות כי זה משתנה לפי גודל הפרחים, אבל ל-6 פרחים גדולים יספיקו כ-200 גרם ריקוטה מעורבבת עם 50 גרם פרמיז'ן ו-50 גרם ברי. מכניסים את הגבינות לשקית זילוף (או שקית סנדביץ' עם חור), וממלאים בעדינות את הפרחים, לא עד למעלה על-מנת שנסגור מעט את החלק העליון של עלי הכותרת.

מערבבים פירורי לחם עם מעט מלח ופרמיז'ן, ועוטפים את הפרחים בתערובת

מכניסים לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות, ל-4 דקות בלבד. מגישים חם.

אין צורך להוסיף שמן, כי הפרמיז'ן בחוץ מרטיב קצת את הפרחים, הריקוטה בפנים מתרככת והגבינות הקשות מעקצצות בעדינות את הלשון… זה ממש, אבל ממש טעים…

ומה נעשה עם הקישואים הקטנים והחמודים שנשארו? נחתוך לקוביות, נוסיף קוביות של נקניק מעושן או פנצ'טה, נטגן במעט שמן זית, נוסיף זרזיף יין לבן ונאכל עם פסטה טרייה…

זאת ממש בעיה שאני אוכלת לפני שאני כותבת… אני מקבלת תיאבון מחדש 😉

תודו שיש לכם מלא מה להכין בסופשבוע… שיהיה בתיאבון.