קצ'ה פפה

אפור בחוץ. גם קצת אפור בפנים. ללא כל סיבה נראית לעין, יש גם ימים כאלה שמזג האויר בחוץ משפיע על האוירה הכללית… טוב שיש פסטה… אוכל מנחם אמיתי, חברה אמיתית לשעת צרה. נזכרתי שיש לי פקורינו במקרר, ומרגע זה כל מה שחשבתי עליו זה: איזה כיף בעוד שבע דקות תונח לי קצ'ה פפה אהובה על הצלחת 🙂

למנה הזאת שלושה מרכיבים בלבד: ספגטי, גבינה ופלפל שחור, כן, זה הכל, כל-כך פשוטה אבל עם זאת דורשת מספר דקות של ריכוז, וכמובן מצרכים מעולים. הקצ'ה פפה או cacio e pepe, היא מנה רומאית, אין מסעדה ברומא שלא מגישה אותה. יש הטוענים שה-cacio מגיע מהגבינה המעושנת caciocavallo, וריאציה איטלקית לקשקבל, אך המסעדנים הרומאים, טוענים שאת המנה מכינים מפקורינו רומנו ועדיף מיושן, המודרנים יותר מערבבים את הפקורינו יחד עם פרמיז'אן, וה-pepe? פלפל שחור…גרוס. התוצאה חלומית. אגב, אם אין לכם לא זה ולא זה, הסיציליאנים קוראים לה בשם אחר ומכינים באותו האופן רק עם ריקוטה…

יש מספר דרכים להכין את המנה, אני אלמד אתכם גם את הקלאסית וגם את הפרקטית (אם תספרו לאיזה רומאי את הדרך השנייה, אכחיש שזה הגיע ממני 😉 )

מתכון ל-4 אנשים:

חבילת ספגטי

300 גרם פקורינו (או חצי-חצי עם פרמיז'ן) מגוררת

פלפל שחור גרוס, בנדיבות רבה!

חשוב… לא לשפוך את המים של הפסטה.

הכנה:

הדרך הקלאסית: מרתיחים מים עם מלח לפסטה, כשהמים רותחים זורקים את הפסטה.

בקערה מערבבים את הגבינה עם הרבה פלפל שחור

מבשלים את הפסטה כשתי דקות פחות ממה שרשום על החפיסה, מעבירים את הפסטה לקערה עם הגבינה ומערבבים במהירות תוך כדי הוספה של המים של הפסטה. כמה מים? באיטלקית רשום הרבה פעמים במתכונים: quanto basta, כמה שמספיק… כמה מספיק? מוסיפים ומערבבים היטב עד שהרוטב ממש עוטף את הספגטי, כן, הגבינה נמסה וממש הופכת לרוטב נעים וטעים, ובגלל שהיה מלח במי הפסטה, והגבינה מלוחה גם היא, זאת המליחות המספיקה לטעמי לרוטב, כמובן שאם חסר לכם אתם מוזמנים להוסיף. מגישים חם.

עכשיו לדרך הפרקטית, למה דרך נוספת? כי לפעמים אם לא מערבבים מספיק מהר הגבינה נקרשת ואז הפסטה יוצאת עדיין טעימה, אך יחסית יבשה, לכן יש את הדרך הזאת:

מרתיחים מים עם מלח לפסטה, וכשהמים רותחים זורקים את הפסטה (עד כאן אותו הדבר). מערבבים את הגבינה עם הפלפל השחור, ומוסיפים מצקת גדולה עם מי הפסטה, ו…מערבבים יחד עם מעבד מזון ידני עד ליצירת מרקם אחיד וקרמי

מבשלים כאמור את הפסטה שתי דקות פחות ממש שרשום על החפיסה. מסננים ומעבירים למחבת, מוסיפים את קרם הגבינה עם הפלפל, ומערבבים היטב על אש קטנה, אם יש צורך מוסיפים עוד קצת ממי בישול הפסטה עד קבלת קרם אחיד שעוטף את כל הפסטה, כאילו זה רוטב שמנת… בדרך הזאת אין סיבה שלא תגיעו למרקם הנכון…

כל-כך טעימה, הזמן להכין אותה הוא רק הזמן של רתיחת המים ובישול הפסטה, ומנחמת כבר אמרתי? הנה… אפילו השמש כבר יצאה מבעד לעננים…

המשך חג שמח וסופשבוע נעים.