לא. לא נעלמתי. גם לא ברחתי חזרה לאיטליה… השפעת תקפה את ביתנו, וחוץ ממרק עוף ותה חם, לא נראו תבשילים גדולים (ואין תיאבון, וגם לא מריחים כלום עם אף סתום, אז גם מה הטעם…). אז סופסוף האפיזודה הזאת מאחורינו, ואפשר להנות מימי החורף המדהימים שבחוץ, אחרי ימי הסערה הקשים, ולדבר על שלג שמכסה את הרי הצפון, ולחלום על אברוצו אחרי סערת שלגים, בקתות מעץ עם ריח של אח, ומנת פולנטה מהבילה על הצלחת.
אחחח פולנטה, איך אפשר בלעדיה בימים שכאלה. מאכל העניים הזה, מקמח התירס, שהפך למנה לאניני טעם עם השנים, עם תוספת החמאה והפרמיז'ן, איך היא סופחת אליה את כל הטעמים שמניחים עליה, מדהימה ובעיקר מחממת את הגוף ואת הנפש.
המתכון של היום יכלול הסבר לפולנטה הקלאסית, שיכולה להוות תוספת מדהימה, או מנה בפני עצמה עם רוטב בשר או רוטב פטריות יער, אבל בהמשך אתן וריאציה נוספת ומשדרגת, שתהפוך את הפולנטה לאנטיפסטי מיוחד.
מתכון:
250 גרם קמח תירס (בבקשה איכותי, ובבקשה להמנע מהאינסטנט…)
ליטר מים
כף שמן זית
50 גרם פרמיז'ן
מלח
כ-200 גרם גורגונזולה או גבינה כחולה חריפה אחרת
הכנה:
מרתיחים את המים בסיר, מוסיפים קורט מלח וכף שמן זית, ומתחילים להוסיף לאט לאט את קמח התירס (ממש כמו גשם), תוך כדי ערבוב מתמשך.
מבשלים את הפולנטה כ-45 דקות על אש מאוד נמוכה (כשכל רבע שעה נותנים ערבוב)
מכבים את האש ומוסיפים את הפרמיז'ן, מערבבים היטב ומכסים לעוד מספר דקות. זהו הפולנטה מוכנה. אם אוכלים אותה ככה, אפשר בשלב ההתחלתי להוסיף למים גם חצי כוס חלב, ולהחליף את השמן בקוביית חמאה, אני אוהבת להגיש את הפולנטה עם תבשיל בשר, במקרה הזה אוסובוקו.
אבל באנטיפסטי עסקינן… קרוסטיני הן בעצם סוג של צנימים שמוגשים כאנטיפסטי, היום הפולנטה תהווה תחליף ללחם.
את הפולנטה מעבירים לתבנית נמוכה או מגש ומקררים (הפולנטה ממש הופכת למוצקה)
לאחר מכן קורצים "טוסטים" קטנים, מלבנים או עגולים לרצונכם. "משזפים" את הפולנטה על מחבת חם, או על מצב גריל בתנור, מוסיפים למעלה מעט גורגונזולה
ומכניסים למספר דקות לתנור עד שהגבינה נמסה… אממממ, מו-שלם!
בתיאבון ורוצו להתחרדן בשמש…
אהבתי!
תודה רבה על השיתוף:)
זה נראה פשוט מושלם, מתי כבר נוכל להזמין את זה אצלך?
Bellissimi, anche se la zola qua costa un'ira di dio. Comunque tengo la ricetta per la prossima volta che ho della polenta da scartare.
grazie e si…. vale la pena di tenerla 🙂
cmq piacere di conoscerti, e bello sapere che anche un Italiano vero mi segue 😉
Mi dispiace deluderti ma non sono un italiano vero (come dice la a canzone), ma solo un discendente di italiani. Comunque sono sicuro che anche gli italiani veri ti seguono, almeno quelli che sanno l'ebraico. Anzi, gia che siamo in argomento, perchè non scrivi qualcosa sull'Artusi?
אהה, סופסוף אני יודעת מי זה בובו 😉
ואני לא יודעת עליו ועל הספר שלו מספיק בשביל לכתוב עליו… אשמח ללמוד 🙂
גם אני לא יודע יותר מדיי, אבל אם תעשי פעם פוסט על מינסטרונה אז יש לו שם אחלה סיפור (דווקא המתכון לא הכי ברור).
בכלל, בגלל שהספר נכתב בסוף המאה ה-19 אז המתכונים שבו לא תמיד מתאימים לימינו, אבל הסיפורים סביב כל מנה וכל הדרך בה הוא מסדר את המתכונים מאד חשובים.
בכל מקרה, את יכולה לקרוא אותו ברשת, הוא חינמי כי הוא ישן.
רומי, הכנתי היום פולנטה לפי ההנחיות שלך (שהיו זהות לאלו שעל האריזה). מייד כשסיימתי לזלף את הפולנטה למים, עוד לפני שהספקתי להעביר לאש קטנה, הפולנטה הפכה סמיכה מאוד. בישלתי על אש הכי נמוכה כעשרים דקות תוך כדי בחישה מתמדת. נראה לי שיצא בסדר אבל האם זה מסמיך כל כך מהר?
היי חיים,
זה מסמיך יחסית מהר אבל זה נשמע לי מהר מידי…אולי קנית בטעות את האינסטנט? אולי האש היתה חזקה מידי בהתחלה?
בכל מקרה העיקר שיצא טעים לא?!?
חיפשתי את המתכון שלך לפולנטה ונהניתי לקרוא את הפתיחה. ממש נשמע כאילו זה נכתב השבוע 🙂
שפעת.. קורונה ..
More of the same
יש מתכון מצולם בקבוצה שלי, אם תרצי 😊
מצרפת קישור:
https://m.facebook.com/groups/236260837798151/permalink/359415402149360/