המתכון הזה מתחיל אי שם, במאה אחרת, בעיר טורטונה שבפיימונטה, כשויטוריו עמנואלה, לבית סבויה, ביקש משף הבית קינוח חדש. באצ׳י הן נשיקות ודמה היא אדונית או גברת, והעוגיות הללו נקראות כך, כי הן נראות כשפתי אישה שביניהן ממרח שוקולד מריר איכותי. נכון הכל הרבה יותר רומנטי באיטלקית, בעיקר בסתיו האפרורי הזה בחוץ? המתכון המקורי הוא כמו שאני הכנתי אותן, עם אגוזי לוז, במקור כאמור מחבל פיימונטה, עם השנים האגוזים הוחלפו בשקדים, או במיקס בין השניים, השוקולד הוחלף בנוטלה, או ממרח פיסטוק, ונוסף גם מעט קקאו לבצק על מנת להכהות אותן מעט…. כמובן שכל הוריאציות מקובלות. כמו מתכונים קלאסים איטלקים נוספים, כמו הזביונה או הפלוטה, המסורת מקפידה על כמויות שוות של חומרי הגלם, כמובן שאפשר לשחק עם הכמויות אם רוצים לשנות מרקמים, אני הורדתי מעט סוכר, אבל תפעלו לפי טעמכם… עוד חמאה תיתן מרקם רך יותר וסוכר יקשה את העוגיה.
מתכון לכ-20 עוגיות קטנות:
100 גרם קמח
100 גרם אגוזי לוז
100 גרם חמאה רכה
70 גרם סוכר, כמובן שאם אוהבים מתוק יותר, אז תעגלו למעלה
קורט מלח
כחצי חבילה של שוקולד מריר איכותי
הכנה:
קולים את אגוזי הלוז במחבת או בתנור, עד שמריחים את הארומה, בעזרת מגבת משפשפים מעט את האגוזים עד שרוב הקליפה יורדת. טוחנים את האגוזים בעזרת מעבד מזון.
מערבבים את הקמח, האגוזים הטחונים, קורט המלח, החמאה חתוכה לקוביות, והסוכר ולשים ידנית עד קבלת בצק אחיד, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשעה. מוציאים את הבצק ומגלגלים עוגיות קטנות (קוטר ס״מ) , מסדרים על נייר אפייה ומחזירים למקרר לעוד חצי שעה. אופים בתנור שחומם מראש ל-160 מעלות (לא מאוורר), לכ-15 דקות. מחכים שיתקררו מעט, ובעזרת כפית שמים מעט שוקולד מריר בין ה״שפתיים״,
ניתן לשמור בקופסא סגורה עד 3 ימים… כמובן אם לא תגמרו את כולן באותו הערב 🙂
בתיאבון

נראה מדהים, כמו כל מתכון באתר.
כולל סיגנון הכתיבה והצילומים שרק מביאים חשק לנסות ולהכין!
המשיכי כך!
בהצלחה!
תודה רבה יוסי על המילים החמות 🙂
רומי
מהמם ונראה טעים
האם ניתן להכין מקמח שקדים?
זה תופח או לא כי אין ביצים או חומרי תפיחה ?
היי, הן לא תופחות. אלו עוגיות אגוזים.
יש בבלוג גם ברוטי מה בואוני וגם מונטיני די מנדרולה שאלו עוגיות שקדים שניתן להכין מקמח שקדים