יום הולדת לבלוג ופסטה ברוטב זעפרן

הבלוג שלי בן ארבע.
הרבה פעמים השנה חשבתי אולי לחדש אותו, לצלם מחדש את המתכונים הישנים, למחוק את העבר הלא רלוונטי, חופשות הלידה, בעלי דאז, שכבר לא, לתקן את הכל להיום, למותג 'רומינה' שאני אט אט בונה.

השם הזה, הכינוי שלי, מעטים קראו לי לי כך (דודה שלי, חברה טובה), והיום מתקשרים אלי ומחפשים את רומינה 🙂
אז החלטתי לא לשנות כלום, להשאיר אותו כפי שהוא, הבייבי שלי, כמו ילדה מחוצ'קנת עם גשר, שהפכה לתל אביבית יפה אחרי הצבא, אבל עדיין בתוכה היא אותה הילדה… ההיסטוריה שלנו היא חלק מאיתנו, ואין שום סיבה למחוק או להסתיר.
והחלטתי לחגוג בקטן, בקור הזה כל מה שבא לי זו צלחת פסטה טובה, קסם המטבח האיטלקי Basta così poco
מספיק כל-כך מעט כדי לרצות ולשמח אותי, ולפעמים לא צריך חגיגות גדולות, צלחת פסטה, כוס יין טובה (טוב אולי רק האח  לי…)
פסטה אלה-מונזסה, מחבל לומברדיה, גם היא כמו הריזוטו אלה-מילנזה המאוד מוכר במילאנו, על בסיס הזעפרן. לרוב בצורת פנה עם סלסיצ'יה (נקניקיה) מקומית. בימים קרים אלה אני מעדיפה את הפסטות הארוכות, וכמובן שאין לי סלסיצ'יה לומברדית, אז הסתפקתי בפרושוטו, כמובן ששומרי הכשרות יכולים להשמיט ולהשאיר את המנה חלבית.
מתכון ל-4 אנשים:
חצי קילו פסטה (אני השתמשתי בלינגווינה)
100 גרם נקניק מעושן
שקית זעפרן (או כ-20 'שערות')
250 מ'ל שמנת (אפשר גם לבישול)
מלח, פלפל שחור גרוס.
הכנה:
מעמידים סיר עם מים ומלח לפסטה.
כשהמים רותחים זורקים פנימה את הפסטה.

ממיסים את הזעפרן ברבע כוס ממי בישול הפסטה.
במחבת מקפיצים את הנקניק (חתוך לקוביות קטנות), לרוב השומן של הנקניק מספיק, אם חסר לכם אז להוסיף 2 כפות שמן זית. ברגע שהנקניק 'שזוף' מוסיפים את השמנת, מתבלים במלח ופלפל שחור, מבשלים כ-5-7 דקות, מוסיפים את הזעפרן עם המים ומבשלים על אש נמוכה עוד 2-3 דקות עד שהפסטה מוכנה, מעבירים את הפסטה למחבת, עוטפים אותה ברוטב

ומגישים עם פרמיז'ן למעלה.

טעים, פשוט, ופשוט טעים 🙂

אז יום הולדת שמח בלוג שלי, שנמשיך לגדול לנו ביחד…

רוצים לחגוג איתי יום הולדת? כל מי שחוגג יום הולדת מהיום ועד יום ההולדת שלי ב-26/2, אוסף משפחה או חברים (מינימום 6 משתתפים) וחוגגים בסדנא יחד, ׳ילד/ת׳ יום ההולדת מתנה ממני…

נתראה, ובתיאבון

רומי.