מי שכבר מכיר אותי, יודע שהמשפט שהכי שומעים (או קוראים ממני) הוא שהאיטלקים מאמינים בתוצרת מקומית, מה שגדל בחצר האחורית שלהם, זה גם מה שתראו על השולחן.
אוכל טרי, פשוט ובגובה העיניים, מהגלם הכי טוב בעולם.
כיצואנית שמן הזית השנייה בגודלה בעולם, “החצרות האחוריות” של איטליה עשירות בכרמי זיתים והמון מנות איטלקיות מבוססות על חומר הגלם המופלא הזה – שמן זית
כשתכנסו למסעדה איטלית ותראו את שמן הזית והבלסמי מחכים לכם על השולחן, זה לא כדי שתהפכו אותם למטבל (למרות שזה ממש טעים), אלא כדי שתתבלו איתם את הסלט, שיוגש לשולחן לא מתובל.
עוד שימוש מוכר בשמן הזית הוא המנה המופלאה אליו א אוליו, אליו (aglio, כי לא הוגים את ה-g, שזה שום), ואוליו (olio, שמן זית), ואם רוצים קצת חריפות אז פפרונצ'ינו (צ'ילי חריף יבש)
זהו? כן, זהו!
חגיגה אמיתית של הקוצ'ינה פוברה, של המטבח העני שכל כך מאפיין את איטליה, ולא, אין בזה תרד או עגבניות מיובשות או כל מיני 'זרקתי על עצמי כל מיני דברים שהיו לי במקרר'
זאת כנראה המנה הכי פשוטה והכי מוכרת בכל רחבי איטליה. מנה שבאמת מכינים משום דבר, ועדיין יכולה להיות הצלחה גדולה, אם משתמשים בשמן זית איכותי וטעים, שום טרי, כאמור מעט חריפות אם רוצים
ופטרוזיליה טרייה בהגשה
בסדנאות שלי, אני תמיד נשאלת באיזה שמן זית אני משתמשת, מה הכוונה בשמן איכותי ולמה מחירי השמן כל כך גבוהים בימינו.
אז פניתי לשרון, ממותג הבית שלי מסיק קיבוץ מגל, וקיבלתי הסבר מקיף בנושא:
״בשנה האחרונה אנחנו מרגישים היטב את המחסור במוצר הכי בסיסי במטבח שלנו – שמן הזית!
עץ הזית, הוא עץ סרוגי – הכוונה היא ששנה אחת הוא נותן הרבה פרי ובשנה העוקבת הוא מתרכז בגידול הנוף הכל כך מרשים שלו.
כל זה טוב ויפה ומוכר בעולם שמני הזית, אבל השנה הצטברו במקביל מספר גורמים שגרמו לכך ששנת OFF הביאה איתה מחסור גדול הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים בשנים האחרונות.
הגורם ראשון הוא מזג האוויר (ההתחממות הגלובלית) שלא עזר לפרחים של עץ הזית לחנוט ולהפוך לפרי, היו שרבים רבים וגשם שלא בזמן והם גרמו למיעוט פרי במיעוט הפרי שגם ככה אמור היה להיות השנה.
בד"כ על מיעוט פרי בארץ מכסה ייבוא של שמנים בעיקר מאירופה, אבל השנה מחירי השמנים בחו"ל גבוהים במיוחד בעקבות מחסור בשמן זית בכל העולם שנבע שוב, מהתחממות גלובלית, מבצורות ושריפות באזורי הגידול העיקריים של הזית, מה שמקשה מאוד על הייבואנים.״
אז גם באיטליה וגם בארץ יש מחסור בשמן זית, גם פה וגם שם החקלאים נאבקים והמחירים עולים, אבל הלב שלי תמיד, ובמיוחד בימים טרופים אלו, עם החקלאים שלנו ועם התוצרת הישראלית.
אם יש משהו נוסף שכדאי ללמוד מהאיטלקים, חוץ מאיך להכין אליו א אוליו אמיתי, זה את השימוש בתוצרת המקומית. לא רק כדי לתמוך ולחזק את החקלאים שלנו, אלא גם כי היא הכי טרייה, הכי איכותית והכי מותאמת לחיך המקומי.
קנו שמן זית ישראלי איכותי, והמנות שלכם יצאו מופלאות, לא פחות מבאיטליה עצמה.
השמן שאני משתמשת בסדנאות שלי בתקופה האחרונה הוא הארבוסנה, הטעם שלו מעודן יותר ומתאים למנות שלי, אבל יש המון זנים שונים, שאתם יכולים להתאים למנות שלכם ולחיך שלכם.
שאלות נפוצות
באיזה שמן זית משתמשת רומינה בסדנאות הבישול שלה?
רומינה משתמשת בשמן זית מזן ארבוסנה, שטעמו עדין ומתאים במיוחד למנות האיטלקיות שהיא מכינה. היא ממליצה לבחור שמן זית ישראלי איכותי, ובפרט ממסיק קיבוץ מגל.
מה ההבדל בין שמן זית לבישול לשמן זית לתיבול?
באיטליה משתמשים בשמן זית גם לבישול וגם לתיבול גולמי – למשל, שמן זית מוגש על שולחן המסעדה כדי לתבל סלט ולא רק כמטבל. לכל שימוש מומלץ לבחור שמן זית איכותי עם טעם שמתאים לחיך שלכם.
למה מחירי שמן הזית כל כך גבוהים היום?
עץ הזית הוא עץ סרוגי – שנה אחת הוא נותן יבול רב ובשנה הבאה פחות. בשנים האחרונות, ההתחממות הגלובלית, בצורות ושריפות גרמו למחסור חמור בשמן זית גם בישראל וגם באירופה, מה שהביא לעלייה חדה במחירים.
מה זה המנה אליו אוליו ואיך מכינים אותה?
אליו אוליו (Aglio e Olio) היא אחת המנות הפשוטות והמפורסמות באיטליה, המכילה שום טרי, שמן זית איכותי, ואם רוצים – פלפל חריף יבש ופטרוזיליה טרייה. זוהי דוגמה קלאסית למטבח האיטלקי העני שמוציא מנה מופלאה ממינימום חומרי גלם איכותיים.
למה כדאי לקנות שמן זית ישראלי ולא מיובא?
שמן זית ישראלי הוא הטרי, האיכותי והמותאם ביותר לחיך המקומי, בדומה לתפיסה האיטלקית של שימוש בתוצרת מקומית. בנוסף, רכישתו תומכת בחקלאים הישראלים, במיוחד בתקופות קשות של מחסור ועלייה במחירים.