בלוג

נכון פרמיג'אנו רג'אנו יש אחת והיא המלכה האם הבלתי מנוצחת, אבל בארץ הרבה יותר קל למצוא גראנה פדנו (האחות הקטנה והפחות נחשבת), אבל היא גם גבינה נהדרת שלא מוערכת מספיק. האביב כולו מכסה את הרחובות, אפונה טרייה, אספרגוס, ברוקולי וגם שומר מדהים. מתכון קליל, מעולה גם לחג השבועות, גם לכם אותם אנשים שלא אוהבים אניס,

כשאנחנו שומעים את המילה קרם, ישר קופץ לנו קרמי, שמנתי, שמנת. אז הפעם לא! הקרם נוצר מריקוטה, גבינה רזה ונהדרת, וכל כך שמישה במטבח האיטלקי. ניתן להחליף את הברוקולי בכל ירק חורפי אחר כמו כרובית, סלק, שומר או מנגולד, הברוקולי לדעתי מנצח, למרות שהוא לרוב צומח לקראת האביב, היה ברוקולי מדהים אצל הירקן ולא התאפקתי,

כשנפגשתי ליום צילומים עם עפרה, לא תארתי לעצמי שנסיים בלהכין יחד גם פסטה לארוחת צהריים, אבל גיל בעלה (תוצרת מים)  הביא ירוקים טריים, אז לא יכולתי להתאפק. אז הרי לכם ספגטי בפסטו אורוגולה (אפשר כמובן גם רוקט), נכון שכשאומרים לנו פסטו, ישר קופץ לנו ההוא הג'נובזי הקלאסי, מג'נובה, עם הבזיליקום והצנוברים, אבל אפשר לעשות פסטו

ברומא יש 4 מנות קלאסיות מדהימות, שבעיני התחרות ביניהן ממש קשה: האמטריצ'אנה, הקרבונרה, הגריצ'ה והקצ'ה פפה. אמנם הקצ'ה פפה התפרסמה בשנים האחרונות בארץ, אבל ברומא היא קיימת מאז ומתמיד, פה בבלוג המתכון שלה מופיע כבר מעל עשור. הפעם החלטתי לשחק קצת עם בצק פסטה, ועם פקורינו רומאנו שקיבלתי במתנה, ולמלא רביולי בצורת סוכריות בסגנון קצ'ה

העלתי את הפסטה הזאת לקבוצת הפייסבוק שלי 'הקוצ'ינה של רומינה', במסגרת פינת הפסטה הקבועה שאני מעלה שם (מה זאת אומרת איזה קבוצה? כנסו דחוףףףף), והחלטתי שהיא כזאת מיוחדת, שאפשר להקדיש לה פוסט שלם. אז תכירו ה- spizzulus מהאי סרדיניה, מאיזור קליירי, או ליתר דיוק Orroli, פרובינציה של קליירי. האמת שמצאתי את הצורה, שלא הכרתי קודם, באיזה

בעמק ולטלינה, שבמחוז לוברדיה, שבצפון איטליה, יש מנה מיוחדת שהיא רק שלהם. ענני הסתיו בחוץ, גרמו לי להכנס למטבח ולנסות להכין אותה. PIZZOCCHERI ALLA VALTELLINESE הפיצוקרי, זה תבשיל עם פסטת כוסמת כפרית, שמבשלים בהמון חמאה, גבינות, כרוב ותפוחי אדמה. זאת מנה כבדה וחורפית, אבל התוצאה ממש מדהימה, מנחמת ומחבקת. המנה מסורתית הזאת נאכלת בדרך כלל

ספגטי אלה נראנו SPAGHETTI ALLA NERANO נתחיל מהסוף, המתכון הזה פותח בשל בקשה של עוקבת בקבוצה שלי בפייסבוק (אתם שם, נכון??)זה הכי קרוב למקור שהצלחתי להגיע, אבל אין מה לעשות, קסמו של המטבח האיטלקי הוא בחומרי הגלם המופלאים שלו, והשימוש הפשוט, פשוט בהם, ולא מצאתי בארץ פרובלונה טובה כמו באיטליה, אבל המנה עדיין יוצאת קרמית

מרגע שיום העצמאות מסתיים, אצלי כבר מתחיל חג השבועות. החיפוש הבלתי פוסק אחרי החידוש הבא, המתכון שישדרג את שולחן החג, המנה שתשאיר הכי הרבה רושם, שתשאר לרפרטואר המשפחתי, וכמובן שהרבה מהמנות הן איטלקיות, כי אין כמו תבנית לזניה מרשימה, פסטה טרייה, רביולי או קנלוני, כדי שממש נרגיש ששבועות בפתח. קנלוני – צינורות פסטה ממולאים ואפויים

מי שעוקב אחרי כאן או ברשתות החברתיות, יודע שאני משתדלת (ממש כמו האיטלקים), להתאים את האוכל שלי לעונה. אין כמו חומרי גלם טריים ועונתיים כדי לשדרג את המטבח שלנו. ואם בסתיו עסקנן, וכן לגמרי סתיו כי החורף בושש לבוא, אז דלועים דלועים דלועים. הכתומים המדהימים והמתקתקים הללו, מתאימים להכל. כן, גם פה בבלוג כבר הכנתי

קיבלתי מלא פניות מכם, איך אין בבלוג מתכון קלאסי של תפוחי אדמה. אין לי שום תירוצים, אתם צודקים לגמרי. אז קבעתי בוקר של כיף עם עפרה (והיאלי) הכנו ניוקי עננים, רכים ויפים ועופרה תיעדה כל רגע. כמה נקודות חשובות להצלחת הניוקי: # קודם כל זן תפוחי האדמה, חשוב להכין מתפוחי אדמה עמילניים, לרוב עם קליפה

זכרונות הפייסבוק העלו לי את התמונה הזאת, שצולמה ביום אוגוסט חם, על ידי הדס ניצן. צילמנו מתכונים עם שקדים טריים, ובין היתר אלתרתי את המתכון הזה, מתכון קייצי רענן ומשגע, שמתאים בדיוק לעונה הזאת בשנה. מדובר על איזהו שעטנז בין הפסטו שקדים שלי לקרם זוקיני, ומסתבר שמעולם לא העלתי אותו לבלוג, אז הנני כאן כדי

  כבר הרבה זמן שאני עוקבת אחרי דביר בר, במיוחד בשנה האחרונה, מאז שהוקם האתר המדהים שלו WHEAT OUT אתר שכולו ללא גלוטן. בגלל שרוב היום אני עוסקת בקמחים ובגלוטן, תמיד עניין אותי העולם המקביל, הציליאקי, האסור, ואיך אפשר להנגיש לציליאקים את המטבח האיטלקי שלי ולהגיע לתוצאות אמיתיות וטובות. תמיד רציתי אבל גם חששתי. ואז

ממש מוזר לי לפרסם את זה כמתכון, כי הרי זה לא באמת מתכון, אבל ברגע ששאלו אותי אם אני מלמדת קרפצ'יו בסדנא, הבנתי שאני חייבת לשתף אתכם. אז קרפצ'יו, המנה המרשימה הזאת מהמסעדות, היא המנה הכי פשוטה, שאתם יכולים להכין אפילו היום בבית. אתחיל בשבירת סטיגמות, הקרפצ'יו נולד כמנה עיקרית, קיצית וקלילה, שלא דורשת בישול,

רביולי, הריבועים הקטנים והרכים האלה, שמרגשים בכל פעם מחדש. פעם, הרביולי היו נחלתם של הצפון, לא הייתם מוצאים בדרום איטליה פסטה ממולאת. לקחת בצק ולמלא אותו בגבינות, ירקות, נקניקים או בשר, הייתה פריווילגיה של הצפונים "העשירים" בלבד. כיום יש לאורך כל איטליה, מסעדות יוקרתיות, או מסעדות תיירותיות, שיגישו אותם לכל אורכו של המגף, אבל בכפרים

או לזניית חצילים מהממת כשנסעתי לאפרת ליום כיף בירושלים כבר ידעתי מראש שהמנות יצאו מהממות. אפרת ליכטנשטט או אפרת 'אז מה את עושה כל היום' עושה שהכל יהיה יפה יותר מבעד לעדשה שלה. לכל צבע ואור יש מקום, וזה גם גרם לי לרצות לצאת קצת מהקופסא, ובמקום לעשות לזניית חצילים וגבינות רגילה, לייצר פרח יפייפה

אני מתה על פרמיז'אנה, שכבות של חצילים מטוגנים עם גבינות, מנה שמקורה בדרום איטליה, יש הקוראים לה המוסקה האיטלקית. כבר פרסמתי כאן לפני שנים את המתכון למנה הקלאסית (שנמצא ממש כאן) בכלל כל הנושא של אוכל אפוי בשכבות מדהים בעיני, לזניות, מילפויי ואחיהם. אז הגיעה לידי סקמורזה, שמשק יעקבס הכינו לכבוד השבועות, גבינה מחלב בקר,

הרבה זמן לקח לי לכתוב את המתכון הזה. שנים שאני מתעקשת לתת לכם מתכונים איטלקים קלאסיים, אותנטיים, מבית סבתא (לא שלי, כן?). אני מתעקשת להסביר שהמטבח האיטלקי דוגל בחומרי גלם טריים ועונתיים, מה שיש לי בחצר האחורית, זה מה שיהיה לי על השולחן בארוחת הצהריים או בארוחת הערב. ברומא יום הניוקי הוא דווקא ביום חמישי,

רק אל תקראו לו אלפרדו את רחלי קרוט, אני מכירה כבר שנים, עוד הרבה לפני קרוטית עקבתי אחריה בשקיקה, כל מתכון שהיא מפרסמת מתחשק לך מיד להכין, כי הוא הכי פשוט והכי בגובה העיניים והכי ישראלי שיש. אני מגדירה אותה כ"המלכה האם" של כל ענייני האוכל און ליין ובלוגים. כשרחלי הציעה לי לבשל איתה יחד,