אני מתה על פרמיז'אנה, שכבות של חצילים מטוגנים עם גבינות, מנה שמקורה בדרום איטליה, יש הקוראים לה המוסקה האיטלקית. כבר פרסמתי כאן לפני שנים את המתכון למנה הקלאסית (שנמצא ממש כאן) בכלל כל הנושא של אוכל אפוי בשכבות מדהים בעיני, לזניות, מילפויי ואחיהם. אז הגיעה לידי סקמורזה, שמשק יעקבס הכינו לכבוד השבועות, גבינה מחלב בקר, …
יש כל-כך הרבה מודעות עכשיו לאוכל בריא, כל הזמן מנסים להוציא את המטוגן מחיינו, אבל לפעמים? אנחנו פשוט צריכים את זה, אוכל מטוגן הוא כייפי ומענג, ומשמח, להפחית אבל לא להוציא אותו לגמרי מהתפריט. בתחילת דרכו של הבלוג (אי שם לפני שש שנים) פרסמתי מתכון לסופלי, שהם הגרסא הרומאית לארנצ׳יני, הריזוטו הוא אדום, היום החלטתי …
חנוכה בסגנון שלי 🙂 כבר כמה ימים שאני מתבחבשת עם הכותרת, איך מעלים כאלה מתכונים שווים כפוסט אחד? איך מתארים אותם? מצד אחד הכי נכון להציג אותם כלביבות לכבוד החנוכה, מצד שני כשעמדתי וטיגנתי כל מה שעבר לי בראש היו שווקי חג המולד הקרים של איטליה. אז למי מכם שיש רעיון גאוני אחר לפוסט הזה, …
מצאתי רדיקיו אצל הירקן, העולש האדום היפה הזה, עם המרירות המיוחדת שלו, יכול להיות בסיס להמון מתכונים מוצלחים. קיבלתי השבוע גם שפק איכותי ביבוא אישי, והשילוב ביניהם פשוט מנצח. חמש דקןת עבודה, ועונג אין סופי… אפשר להגיש אותו כאנטיפסטי משגע, או כתוספת לסטייק איכותי, אפשר גם להכין אותו בדיוק כמו במתכון, להוסיף קצת שמן זית, …
חג השבועות בפתח, חגיגה של גבינות, פירות הארץ, ובצקים… המון בצקים. הפוקאצ׳ה היא האנטיפסטי האולטימטיבי, אפשר לאכול אותה כמו שהיא, עם זרזיף שמן זית למעלה, וקצת רוזמרין, אפשר להוסיף ירקות, פירות (כן, גם פירות), וכמובן גבינות. את בצק ,הפוקאצ׳ה אפשר להגיש בתבנית, כפוקאצ׳ה גבוהה, בסגנון הפוקאצ׳ה בראזה, מתכון שנתתי פה ממש בתחילת דרכי. הבצק תופח ישירות בתבנית, …
שכמובן הופך ברגע לרוטב של פסטה… הארטישוקים עכשיו מדהימים ביופיים, סגולים וירוקים, ראיתי אותם בשוק ולרגע קט, עם השמש החורפית הזאת, הרגשתי בקמפו די פיורי. הפרחים היפים האלה, הנראים כשרביטים בידי המלך. הרומאים אפילו התייחסו אליהם כאל צמחי אהבה, שיש בהם סגולה לבן זכר… ברומא משתמשים המון בקרצ׳ופי (carciofi ארטישוקים), יש את הקרצ׳ופי אלה-רומנה, ואלה-ג׳ודיאה, …
את אופיר הכרתי רק דרך תמונות האינסטגרם (שלי – שלה). הסטודנטית שיוצאת מן הספרים אל המטבח, תמונות הצלחות, האוכל והנוף האברוצזי העלה בי נוסטלגיה לימים שחייתי ברומא, ומידי פעם בשבתות היינו נוסעים לחבל הארץ הזה, כדי להנות מפולנטה מהבילה ומנקניקים מעולים. ואז התמונות השתנו.. אופיר בחופשת מולדת (משולבת בחופשת לידה… שוב מזל טוב ובשעה …
מאפה מטוגן לאנטיפסטי אתמול בערב קפצתי חזרה לאיטליה… נציבות הסחר האיטלקית ערכה ערב לקידום השימוש במוצרי מזון איטלקיים אותנטיים. אז האוכל? כן, כזה שאני אוהבת. היין? nero d'avola סיצילאני, אוהבת. את הקפה? השפריץ? אוהבת. ארוס רמזוטי שר בעפעוף המבוכיין שלו ברקע? פחות אוהבת, אבל מה יותר איטלקי מזה?? 🙂 אז הבחורה מהמושב עשתה מינגלינג עם …
אני חייבת לכם סיפור, ומעשה שהיה, כך היה… לפני כחודש יונתן רושפלד פרסם באינטסגרם שלו, שקרלו קרקו האגדי מגיע לבשל איתו בהרברט סמואל. למי מכם שלא יודע, קרקו הוא אחד השפים הנחשבים באיטליה, בעל כוכבי מישלן, נחשב למומחה הכי גדול בריזוטו ועל הדרך גם אחד הגברים הכי שווים שיצרה ארץ המגף, בקיצור סלבריטי של ממש. החלטתי לנסות את מזלי, …
צ'יפס מחומוס – אוכל רחוב מפלרמו אז חגים, ומטיילים, בארץ או בחו"ל, עם הילדים, עם המשפחות. חלק מכל חווית ה"ביחד" הוא כמובן האוכל… יש תחושה שכל הזמן, אבל כל הזמן אוכלים, גם פסטות רואים בכל מקום, כבר לא מבדילים בין קודש לחול. אני החלטתי כן לשתף במתכון שמתאים לפסח, אבל מתאים כמובן גם לשאר ימות …
הימים ימי חג, ריח הסופגניות ממלא את הרחובות, 500 קלוריות, ועוד 500 קלוריות… חשבתי להישאר באווירת הטיגונים, ולטגן איזה בצק בניחוח שמרים, ואז חשבתי על ה-pizzelle מיני פיצות חמודות ומטוגנות, שמאוד מתאימות כפינגר פוד, במיוחד באירוח לחג, כשכל אחד מאיתנו מוזמן להדליק נר פה, ונר שם, ומארח פה, ומתארח שם, אבל הפיצות האלה כאלה כייפיות, …
כל היום אנחנו מחפשים קיצורי דרך, אין לנו זמן לכלום, ועדיין צריכים לארח, להזמין, להאכיל, להרשים, אבל שיהיה מהיר… קצר… מנועי החיפוש כבר מוכנים עם מאות מתכונים של עוגה מהירה, עוגה מהירה וטעימה (חייב להיות גם טעים, כן?), עוגה מ-5 מרכיבים בלבד, ומרכיבים שיש בכל בית, עוגה בקערה אחת, בלי מיקסר… בקיצור, ממש לאכול את …
יש מין כאילו סתיו בחוץ, פירות ההדר כבר מתחילים ליפול מהעצים ומצד שני מסתובבים פה עם חולצות קצרות, כולם נוזלים ומנוזלים… אצלינו הטקס הכמעט יום-יומי כשחוזרים מהגן, זה לקטוף מהעצים בגינה קלמנטינה, אשכולית, תפוז כתום או אפילו תפוז דם (כן, גם כזה צומח אצלינו), לאכול או לסחוט למיץ כדי לקבל קצת ויטמין C (או סוכריית …
אז הספקתי לעבור דירה, חגים, השבוע גם סגרתי את החנות ועברתי למתכונת מעט שונה… המטבח החדש עדיין בהקמה, אז הסדנאות יתחדשו רק בתחילת החודש הבא, והכל עם הקטנה על המנשא, וגם הבלוג הוזנח קצת… רופא הנשים שלי אמר לי לפני הלידה, שילד שני זה לא עוד ילד אחד, אלא ילד בריבוע… לגמרי נכון!!! נורא מודרני עכשיו לפרסם …
חם חם, ושמש וחם, ואין כח לבשל, והמחשבות לוקחות אותך לחופשה בסיציליה, וחופש וים, ופירות ים ודגים טריים שהרגע משו מהמים. ופיסטוקים, המון פיסטוקים ירוקים וגדולים וטובים, בפסטה, בבשר, ובעיקר ובגלידה… גלידת פיסטוק צוננת בצבע ירוק אמיתי כזה, בלי כל מיני זרחנים או צבעי מאכל… וחזרה למציאות… נסתפק בשלוקים ובמזגן, ואולי לא?!? מגיעה שעת הצהריים, שעת …
בתקופה הזאת בשנה כל כך חשוב לי להיות בארץ, רק מי שנסע לכמה שנים, וחווה את יום הזיכרון ויום העצמאות בחו"ל, יודע ומכיר את התחושה הזאת. אתה הולך לטקס בשגרירות, ותלויים כמה דגלים ליד בית הכנסת ובאיזור הקהילה היהודית… אבל האוירה הזאת בארץ, שיש רק פה, העצב והאבל, שמתערבבים עם השמחה הגדולה, והילדים שלובשים חולצות …
קפונטה, גרסאות רבות לה, בכולן הבסיס הוא חצילים, פלפלים ועגבניות, בסגנון חמוץ-מתוק. כמו הפסטה אלה-נורמה, גם הקפונטה הוא מקור גאווה לסיציליאנים, אוכל פשוט מחומרי גלם טובים, מהאי שטוף השמש שלהם. ולכל עיר/איזור יש את הקפונטה שלה… אני אוהבת את זו של איזור מסינה, שם הם משתמשים בעגבניות טריות, ולא ברסק עגבניות, ואז מרגישים גם את …
עם עגבניות שרי תמר צלויות בתנור לפני עשר שנים עזבתי את הבית, ועברתי לדירה קטנה בשכונת גרבטלה (Garbatella) ברומא. שם גיליתי שלקראת סוף החודש, כשהסטודנטים העניים נשארים בלי כסף של אמאבא/עבודה אז אוכלים פסטה אליו-אוליו, אליו (aglio, כי לא הוגים את ה-g, שזה שום), ואוליו (olio, שמן זית), ואם נשאר קצת פפרונצ'ינו (צ'ילי חריף יבש) …
מי מאיתנו לא אוהב חצילים? חציל קלוי, על האש, חריף, בטחינה, ברוטב עגבניות, במיונז, בטעם כבד (האמת שאת האחרון אף פעם לא הבנתי…) ועוד ועוד. אני חושבת שאם היה ירק לאומי, החציל בהחלט היה מתחרה ראשי בקטגורייה. אז הפעם החלטתי להכין קציצות מחצילים, הן רק נראות כמו פלאפל, המרקם של החציל רך, בפנים יש הפתעות …
vignarola romana האמת שה-vignarola (ויניירולה, לא שומעים את ה-g), היא התוספת הרומאית הכי אביבית שיש, אבל דווקא מזג האויר הסתוי גרם לי חשק להכין אותה, אז לא נשתף?! למה בעצם אביבית? כי המתכון כולל אפונה, פול וארטישוק, ירקות שתמצאו אותם טריים בעיקר באביב, אבל היום, בגלל שהתחשק לי, גם אלו הקפואים לא נפלו באיכותם, וזכיתי …
הקיץ עוד לא נגמר, וכבר ראש השנה. כשגרתי ברומא, וספטמבר הגיע ואיתו חגי תשרי, מזג האויר היה מושלם, הערבים כבר קרירים יותר, העצים מתחילים לקבל את צבעי הסתיו, לובשים את החולצות הלבנות, מסדרים את המפה הלבנה, ואורחים את השולחן, אבל משהו תמיד היה חסר, תמיד הייתה חסרה לי האוירה הזאת, האוירה של-לפני החג… שכן, למרות החום …
אנטיפסטי או תוספת (?!?!) כבר הרבה זמן שהסוגייה הזאת מטרידה אותי, והחלטתי סופסוף לשתף, ולתת שיעור קצר בנושא… אז ככה, אנטיפסטי (או לפני האוכל, לפני הארוחה) הם מתאבנים, נשנוש קל לפני הארוחה והמנות העיקריות, תפקידם לעורר את התיאבון. הם יכולים להגיע בצורת ברוסקטות, פוקאצ'ות, גריסיני, צלחת נקניקים וגבינות, ירקות מטוגנים (במעטפת כמו טמפורה) או סלט …
או חביתה בתנור (כי באיטלקית הכל נשמע יותר טוב) אתם מכינים בראנץ' לחברים? בא לכם לשדרג את החביתה בארוחת הערב, ונמאס לכם להוסיף לה כרגיל צהובה/בצל/בולגרית ועשבי תיבול (ולמה עשבי התיבול האלה תמיד כוללים שמיר? מה עם אלה שלא אוהבים את הטעם שלו??)? אז הנה המתכון בשבילכם… המאמץ וההשקעה הם בדיוק כמו בהכנת חביתה רגילה, …
אי שם במחוז פיימונטה, שבצפון המגף, יש מנת אנטיפסטי מסורתית: לשון עגל המוגשת בסלסה ורדה (או רוטב ירוק). אני מודה שמעולם לא אכלתי את המנה הזאת, וגם בבית הפולני של סבתא שלי, כבר הרבה שנים, שלא מגישים לשון, אבל הרוטב… הרוטב הוא משהו, משהו… כל כך טעים שאפשר לאכול אותו סתם ככה על פרוסת לחם, …