כשנפגשתי ליום צילומים עם עפרה, לא תארתי לעצמי שנסיים בלהכין יחד גם פסטה לארוחת צהריים, אבל גיל בעלה (תוצרת מים) הביא ירוקים טריים, אז לא יכולתי להתאפק. אז הרי לכם ספגטי בפסטו אורוגולה (אפשר כמובן גם רוקט), נכון שכשאומרים לנו פסטו, ישר קופץ לנו ההוא הג'נובזי הקלאסי, מג'נובה, עם הבזיליקום והצנוברים, אבל אפשר לעשות פסטו …
אז השבוע ביליתי בוקר של כיף עם עז תלם, האחד והיחיד, האיש והכרובית, ועם אופיר קידרון, הלא היא אופירהר באינסטגרם. את עז אני מכירה מעולם הבלוגרים, אני אפילו מוזכרת במתכון הלינגוויני בספר שלו 🙂 ועם אופיר הצטלבתי במשך השנים דרך האינסטגרם, משום שגם היא חיה ונושמת אוכל איטלקי, אחרי שנים באיטליה (היא אפילו …
ממש מוזר לי לפרסם את זה כמתכון, כי הרי זה לא באמת מתכון, אבל ברגע ששאלו אותי אם אני מלמדת קרפצ'יו בסדנא, הבנתי שאני חייבת לשתף אתכם. אז קרפצ'יו, המנה המרשימה הזאת מהמסעדות, היא המנה הכי פשוטה, שאתם יכולים להכין אפילו היום בבית. אתחיל בשבירת סטיגמות, הקרפצ'יו נולד כמנה עיקרית, קיצית וקלילה, שלא דורשת בישול, …
אני מתה על פרמיז'אנה, שכבות של חצילים מטוגנים עם גבינות, מנה שמקורה בדרום איטליה, יש הקוראים לה המוסקה האיטלקית. כבר פרסמתי כאן לפני שנים את המתכון למנה הקלאסית (שנמצא ממש כאן) בכלל כל הנושא של אוכל אפוי בשכבות מדהים בעיני, לזניות, מילפויי ואחיהם. אז הגיעה לידי סקמורזה, שמשק יעקבס הכינו לכבוד השבועות, גבינה מחלב בקר, …
חנוכה בסגנון שלי 🙂 כבר כמה ימים שאני מתבחבשת עם הכותרת, איך מעלים כאלה מתכונים שווים כפוסט אחד? איך מתארים אותם? מצד אחד הכי נכון להציג אותם כלביבות לכבוד החנוכה, מצד שני כשעמדתי וטיגנתי כל מה שעבר לי בראש היו שווקי חג המולד הקרים של איטליה. אז למי מכם שיש רעיון גאוני אחר לפוסט הזה, …
חג השבועות, חג הגבינות, חג הפסטות קרב ובא… זה החג האהוב עלי בשנה (טוב נו אני גם קצת קרניבורית, אבל אני חיה על פסטות וגבינות) אז לכבוד החג, פרט לשלל הפסטות, החלטתי להכין לכם גם קציצות מדהימות ורכות מריקוטה ברוטב עגבניות עדין. כבר הכנתי בעבר קציצות מגבינות, את הפלוטה המטריפות, קציצות מגבינות קשות מטוגנות, האופייניות לחבל …
שכמובן הופך ברגע לרוטב של פסטה… הארטישוקים עכשיו מדהימים ביופיים, סגולים וירוקים, ראיתי אותם בשוק ולרגע קט, עם השמש החורפית הזאת, הרגשתי בקמפו די פיורי. הפרחים היפים האלה, הנראים כשרביטים בידי המלך. הרומאים אפילו התייחסו אליהם כאל צמחי אהבה, שיש בהם סגולה לבן זכר… ברומא משתמשים המון בקרצ׳ופי (carciofi ארטישוקים), יש את הקרצ׳ופי אלה-רומנה, ואלה-ג׳ודיאה, …
ואפשר להוסיף גם פסטה בהפתעה דג במתנה היא שיטת אפייה שאינה שייכת לאיטלקים בלבד… זאת הדרך הכי מוצלחת להכין דג שלם או פילה של דג, כשהתוצאה תהיה תמיד עסיסית ומרשימה. גם אין כמו לאכול מנה קלילה של דג בקיץ, עם תפוח אדמה, או ירקות צלויים. ההפתעה במקרה שלנו, היא שאפשר להכין גם מנה מדהימה של …
את אופיר הכרתי רק דרך תמונות האינסטגרם (שלי – שלה). הסטודנטית שיוצאת מן הספרים אל המטבח, תמונות הצלחות, האוכל והנוף האברוצזי העלה בי נוסטלגיה לימים שחייתי ברומא, ומידי פעם בשבתות היינו נוסעים לחבל הארץ הזה, כדי להנות מפולנטה מהבילה ומנקניקים מעולים. ואז התמונות השתנו.. אופיר בחופשת מולדת (משולבת בחופשת לידה… שוב מזל טוב ובשעה …
vignarola romana האמת שה-vignarola (ויניירולה, לא שומעים את ה-g), היא התוספת הרומאית הכי אביבית שיש, אבל דווקא מזג האויר הסתוי גרם לי חשק להכין אותה, אז לא נשתף?! למה בעצם אביבית? כי המתכון כולל אפונה, פול וארטישוק, ירקות שתמצאו אותם טריים בעיקר באביב, אבל היום, בגלל שהתחשק לי, גם אלו הקפואים לא נפלו באיכותם, וזכיתי …
הרשת מוצפת במתכונים איטלקים בעקבות מותו הפתאומי של השחקן ג'יימס גנדולפיני, הלא הוא טוני סופרנו. אני חייבת להודות, שלא הייתי צופה אדוקה של הסדרה, אבל איך אפשר שלא לאהוב אותה? הסדרה שגם הראתה את חשיבות המטבח והאוכל בכל משפחה איטלקית. הכל סובב סביב הארוחות הללו, ארוחת הצהריים תוגש באחת בדיוק, בתזמון מושלם כולם ישבו לשולחן, …
אפור בחוץ. גם קצת אפור בפנים. ללא כל סיבה נראית לעין, יש גם ימים כאלה שמזג האויר בחוץ משפיע על האוירה הכללית… טוב שיש פסטה… אוכל מנחם אמיתי, חברה אמיתית לשעת צרה. נזכרתי שיש לי פקורינו במקרר, ומרגע זה כל מה שחשבתי עליו זה: איזה כיף בעוד שבע דקות תונח לי קצ'ה פפה אהובה על …
לא, לא אכתוב על לביבות מגוונות וסופגניות ממולאות בסוכריות קופצות, כי למרות אוירת החג סופסוף הגיעו לידי פרחי הקישואים המיוחלים. נכון שאין לנו קישוטים לעצים ומדרונות לבנים משלג, אבל כן יש לנו פרחי קישואים בדצמבר, כי למרות הגשם והרוח, ימי השמש המלטפת דאגה לי לפרחים קטנים יפים יפים וכל-כך טעימים, ראיתם איך אפשר לעשות אותי …
אתמול אצל הירקן קרא לי הכתום-כתום הזה שאקח אותו מהמדף. אין כמו עונת הסתיו כדי לזכות לאכול דלעת כתומה ומתוקה. אצלי היא מופיעה בדרך-כלל במילוי של רביולי או במרק כתומים, אבל כולם מכינים מרקים עכשיו מאז שירד פה קצת גשם, והרביולי עם דלעת ובלי עוגיות אמרטי טעים אבל לא מספיק טעים , אז הפעם החלטתי …
השבוע הספרדים חגגו את פסטיבל הלה-טומטינה, ואלפי האנשים המכוסים באדום גרמו לי לחשוק בפפה אל פומודורו. נכון שמדובר במין מרק עגבניות טוסקני, ורק המחשבה על מרק במזג האויר הזה היא בעייתית, אבל לדעתי, עדיף הרבה יותר להכין אותו בקיץ, כשהעגבניות כל-כך אדומות, בשלות ועסיסיות, מאשר בחורף מרסק מוכן, מה גם שאם מגישים אותו בטמפרטורת החדר, …
ה"קזלינגה" (עקרת הבית האיטלקיה) דואגת תמיד שיהיה אוכל טעים לבני ביתה. התכנון לאיזה אוכל יוגש בבית לא מתחיל שעה לפני ארוחת הצהריים, אלא כמה עונות קודם לכן… קסם המטבח האיטלקי, כמו שכבר ציינתי בעבר, הוא בטריות המצרכים, התאמת המנות לתוצרת המקומית ולעונות השנה, אבל לפעמים צריך גם לנצל את העונה כדי להכין דברים ומאכלים לעונות …
כשחברתי הטובה שמעה את נושא הפוסט, היא הסתכלה עלי במבט מופתע, תמוה, ולא אגזים אם הייתה שם גם נימה של גועל… "את?! מכינה פסטה עם טונה מקופסא? מנת קרב?…", אז עניתי לה שהתגובה שלה רק מאתגרת אותי להכין לה את אותה המנה… לצערי הפגישה בינינו לא יצאה לפועל, אבל זה לא אומר שלא זכיתי להנות …
כשאני באמת רוצה להרשים מישהו, אני מפנקת אותו ברגו (ragù). אז כמובן כמו שאר המנות האיטלקיות המסורתיות, גם למנה הזאת יש סגנונות שונים במחוזות איטליה השונים, מנת הדגל, וכמובן המפורסמת ביותר היא זו של מחוז אמיליה-רומנה, הרגו של המטבח הבולונזי. והאיטלקים שלוקחים את המטבח שלהם באמת ברצינות יתרה אף הגדילו ועשו, ובחודש אוקטובר 1982 פורסמה …
הימים האפורים האחרונים בילבלו אותי והעלו בי חשק למנת ריזוטו חם, אבל יחד עם זאת לתחושה של קיץ. בימי הקיץ הרומאיים אהבנו לנסוע לאיזור הים לעיירה פיומיצ'ינו או לאוסטיה, ולאכול פירות ים מול הים, זהו החוף הכי קרוב לרומא, וזוהי גם התקופה שארצינו הקטנטונת כל-כך רחוקה וכל-כך חסרה. פירות ים תמיד נותנים תחושה של ים …
ראיתם איזה ארטישוקים יפים יש היום?! ממש מזמינים ומעוררי תיאבון… אני מתה על ארטישוקים, את הירושלמי אני מכירה קצת פחות, כי התחלתי להעריך ארטישוקים רק כשכבר חייתי באיטליה, אבל את אלה הרומאים הגדולים והיפים…. אני מוכנה לקבל בכל צורה ובכל פסטה או תבשיל. אני זוכרת ימים, שהייתי הולכת לירקן או לסופר רואה את הפרחים הגדולים …