אוכל איטלקי אמיתי

נודי דלעת

    אז השבוע ביליתי בוקר של כיף עם עז תלם, האחד והיחיד, האיש והכרובית, ועם אופיר קידרון, הלא היא אופירהר באינסטגרם. את עז אני מכירה מעולם הבלוגרים, אני אפילו מוזכרת במתכון הלינגוויני בספר שלו 🙂 ועם אופיר הצטלבתי במשך השנים דרך האינסטגרם, משום שגם היא חיה ונושמת אוכל איטלקי, אחרי שנים באיטליה (היא אפילו …

המשך קריאה

עלה של פסטה טרייה עם בשמל וברוקולי

או הלזניה שהתחפשה… פורים מתקרב, אני אישית לא חובבת אזני המן, את הפרג אני אוהבת רק עם חמאה ברוטב של הרביולי, ובכלל מעדיפה את הקלוריות  ׳לבזבז׳ על אוכל ולא על מתוקים… בשנה שעברה פרסמתי מתכון לעוגיות שקדים שמככבות במשלוחי המנות בצפון איטליה, השנה אתמקד בתחפושות, ובמקום להכין לזניית ברוקולי קלאסית, אכין וריאציה שלה, בצורת הגשה מדהימה וטעימה, …

המשך קריאה

קנלוני ריקוטה ותרד

שבת, השמש זורחת, יש שמועות שגם הגשם מתקרב, אז מה מתאים יותר ממנת קנלוני מרהיבה לארוחת הצהריים? הקנלוני הן צינורות פסטה ממולאות, לרוב בריקוטה ותרד או בבשר, המכוסות בבשמל מעודן או ברוטב עגבניות קלאסי ונאפות בתנור. זאת אחת המנות הכי איטלקיות שיש,  מכינים אותה לכל אורכו של המגף בסגנונות שונים, ותמצאו אותה כמעט על כל …

המשך קריאה

ארוחה הישר מאברוזו

    את אופיר הכרתי רק דרך תמונות האינסטגרם (שלי – שלה). הסטודנטית שיוצאת מן הספרים אל המטבח, תמונות הצלחות, האוכל והנוף האברוצזי העלה בי נוסטלגיה לימים שחייתי ברומא, ומידי פעם בשבתות היינו נוסעים לחבל הארץ הזה, כדי להנות מפולנטה מהבילה ומנקניקים מעולים. ואז התמונות השתנו.. אופיר בחופשת מולדת (משולבת בחופשת לידה… שוב מזל טוב ובשעה …

המשך קריאה

ירוק ירוק מאוד

השבוע קיבלתי טלפון מקרוב משפחה קרוב-רחוק שפגש את אמא שלי, ונזכר שלפני שלושים שנה, בחורף קריר בפאדובה, היא הכינה לו פסטה ירוקה. מכיוון שהוא שמע שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ, ואפילו יצא קצת יותר בשל… (חלילה בלי להעליב את המטבח של אמא, ואין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל מספר השעות שעסקתי ב"עיסות" ולשתי בצקים של פסטה …

המשך קריאה

דה-ג'ובאני

הביקור שלי באיטליה היה קצת שונה הפעם, ה"קוצ'ינה" של רומינה עומדת להשתנות, אבל על זה אספר כשזה יהיה יותר רלוונטי… מה שכן אספר, זה שהביקור שלי כלל ביקור בעיר הולדתי פאדובה. נראה שבכל סיפורי השמטתי את העובדה, שלא רק תשע וקצת שנים חייתי ברומא, אלא הסיפור שלי מתחיל אי שם בשנות השמונים, כשההורים שלי בחרו …

המשך קריאה

ה-רגו שלי

כשאני באמת רוצה להרשים מישהו, אני מפנקת אותו ברגו (ragù). אז כמובן כמו שאר המנות האיטלקיות המסורתיות, גם למנה הזאת יש סגנונות שונים במחוזות איטליה השונים, מנת הדגל, וכמובן המפורסמת ביותר היא זו של מחוז אמיליה-רומנה, הרגו של המטבח הבולונזי. והאיטלקים שלוקחים את המטבח שלהם באמת ברצינות יתרה אף הגדילו ועשו, ובחודש אוקטובר 1982 פורסמה …

המשך קריאה

סדנת פסטות

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג, לא הכרתי כל-כך את העולם הזה,  העולם ה"בלוגרי". לא עקבתי אחרי בלוגים, לא ידעתי מה כותבים או איך כותבים, פשוט התיישבתי מול המחשב, והתחלתי לכתוב. לכתוב על אהבתי הגדולה לאוכל בכלל, ואהבתי העוד יותר גדולה למטבח האיטלקי בפרט, לשתף כדי להראות עד כמה הפשטות של המטבח האיטלקי מדהימה, ולאילו תוצאות אפשר …

המשך קריאה

תפריט נגישות