אוכל איטלקי

פסטה עם תאנים וגבינת עיזים

הסתיו מתקרב, כן עוד חם בחוץ ולח, אבל בחמש וחצי בבוקר, בשעה הזאת שהילדים שלי רואים אור ראשון ומחליטים שהגיעה השעה שלי לקום, יש מן אויר כזה, אני נזהרת מלהגיד קריר, אבל כזה עם ריח של סתיו, שמרגיע וגורם לך להזכר ברחובות אירופאיים עם שלכת ועצים בצבעים עזים של צהוב ואדום, נכנסתם לאוירה? כך גם מנת הפסטה של …

המשך קריאהפסטה עם תאנים וגבינת עיזים

עוגת תפוחים במחבת

התגעגעתי. כבר חודש שלא כתבתי בבלוג, מליוני תירוצים, מלא עבודה, החופש הגדול, הילדים, לא הצלחתי להצביע על הסיבה האמיתית, שלא הצלחתי ליצור, לכתוב, לחדש… שנה נגמרת, שנה מתחילה לה, כלפי חוץ אני אותה האחת, אבל בהחלט שונה… כמה דברים קרו לי השנה, הפכתי מילדה מפונקת לאישה, מתלותית לעצמאית, מעסק קטן, רק כדי להעביר את הזמן, …

המשך קריאהעוגת תפוחים במחבת

ארוחה הישר מאברוזו

    את אופיר הכרתי רק דרך תמונות האינסטגרם (שלי – שלה). הסטודנטית שיוצאת מן הספרים אל המטבח, תמונות הצלחות, האוכל והנוף האברוצזי העלה בי נוסטלגיה לימים שחייתי ברומא, ומידי פעם בשבתות היינו נוסעים לחבל הארץ הזה, כדי להנות מפולנטה מהבילה ומנקניקים מעולים. ואז התמונות השתנו.. אופיר בחופשת מולדת (משולבת בחופשת לידה… שוב מזל טוב ובשעה …

המשך קריאהארוחה הישר מאברוזו

זגרופינו – המרענן הרשמי של הקיץ

כולם מכירים את הלימונצ'לו, הדיז'יסטיף הכי נמכר באיטליה, משקה לימון אלכוהולי, שמוגש בסוף הארוחה כדי "להוריד" את כל האוכל. היום אציג לפניכם את הזגרופינו. אני חשבתי שמדובר בסורבה לימון מחוזק בקצת וודקה, אבל בחיפושי ברשת אחרי מקורו של המשקה, גיליתי שהראשונים שהמציאו את המשקה הם אנשי ונטו (מחוז הולדתי, בצפון איטליה), שהגישו אותו בין המנות כדי …

המשך קריאהזגרופינו – המרענן הרשמי של הקיץ

חלמון מטוגן

אני חייבת לכם סיפור, ומעשה שהיה, כך היה… לפני כחודש יונתן רושפלד פרסם באינטסגרם שלו, שקרלו קרקו האגדי מגיע לבשל איתו בהרברט סמואל. למי מכם שלא יודע, קרקו הוא אחד השפים הנחשבים באיטליה, בעל כוכבי מישלן, נחשב למומחה הכי גדול בריזוטו ועל הדרך גם אחד הגברים הכי שווים שיצרה ארץ המגף, בקיצור סלבריטי של ממש. החלטתי לנסות את מזלי, …

המשך קריאהחלמון מטוגן

פריטטה אל-פורנו

או חביתה בתנור (כי באיטלקית הכל נשמע יותר טוב) אתם מכינים בראנץ' לחברים? בא לכם לשדרג את החביתה בארוחת הערב, ונמאס לכם להוסיף לה כרגיל צהובה/בצל/בולגרית ועשבי תיבול (ולמה עשבי התיבול האלה תמיד כוללים שמיר? מה עם אלה שלא אוהבים את הטעם שלו??)? אז הנה המתכון בשבילכם… המאמץ וההשקעה הם בדיוק כמו בהכנת חביתה רגילה, …

המשך קריאהפריטטה אל-פורנו

חג אביב שמח

חופש. אוכל. משפחה. ארוחה. חגיגה. אוכל. ועוד קצת אוכל… כן, מסתבר שאפשר להסתדר כמה ימים בלי הפסטות, השפע הוא עדיין גדול מאוד… מזג אויר מדהים, הכל פורח, אנשים יוצאים עם ילדיהם לראות את הפריחה, ואני? מבלה יום כיף עם סבתא של בעלי… כן, לשמחתי היא הגיעה לביקור מולדת, ואני רק מוכנה ומחכה ללמוד, לגמוע מבאר …

המשך קריאהחג אביב שמח

מתכון לנוטלה

כן, כן הכותרת אמיתית, לא האמנתי שאבגוד באהבת נעורי (נעורי… ילדותי… בגרותי) ה-נוטלה, אבל כן, ניסיתי את הגרסא הביתית והיא ממש, אבל ממש טעימה… יש אתר איטלקי בשם bioradar עם כל מיני רעיונות DIY חמודים, אז כשראיתי נוטלה fai-da-te (או, עשה זאת בעצמך) אני לא אנסה?! ברור שכן… המתכון ממש ממש פשוט, ואתם יודעים בדיוק מה יש …

המשך קריאהמתכון לנוטלה

ירוק ירוק מאוד

השבוע קיבלתי טלפון מקרוב משפחה קרוב-רחוק שפגש את אמא שלי, ונזכר שלפני שלושים שנה, בחורף קריר בפאדובה, היא הכינה לו פסטה ירוקה. מכיוון שהוא שמע שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ, ואפילו יצא קצת יותר בשל… (חלילה בלי להעליב את המטבח של אמא, ואין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל מספר השעות שעסקתי ב"עיסות" ולשתי בצקים של פסטה …

המשך קריאהירוק ירוק מאוד

דה-ג'ובאני

הביקור שלי באיטליה היה קצת שונה הפעם, ה"קוצ'ינה" של רומינה עומדת להשתנות, אבל על זה אספר כשזה יהיה יותר רלוונטי… מה שכן אספר, זה שהביקור שלי כלל ביקור בעיר הולדתי פאדובה. נראה שבכל סיפורי השמטתי את העובדה, שלא רק תשע וקצת שנים חייתי ברומא, אלא הסיפור שלי מתחיל אי שם בשנות השמונים, כשההורים שלי בחרו …

המשך קריאהדה-ג'ובאני

גריסיני טורינזי

אין מסעדה בצפון איטליה שתיכנס אליה ולא יוגשו לך גריסיני על השולחן בנוסף ללחם. הגריסיני הן מקלות לחם דקיקים ופריכים, העשויים ממים, קמח ושמן זית, לעיתים תמצאו עליהם מלח גס או קימל, אבל לרוב תקבלו אותם naturale, כמו שהם. רוב המסעדות גם יגישו אותם בשקיות, זאת-אומרת קנויים ולא אפויים במקום. כילדה אני זוכרת שהייתי מכרסמת …

המשך קריאהגריסיני טורינזי

טורטליני ממולאים בנוסטלגיה

מזג האויר, ובכלל כל תקופת החגים הזאת, עושים אותי קצת נוסטלגית. שעות על גבי שעות של ארוחות משפחתיות והאפור שבחוץ עושים לי שם משהו בפנים…. אחי הקטן הגיע מהעיר הגדולה מילאנו, לנשום קצת חמצן מולדת באוירת החגים, הטלפונים של-לפני הגעתו כללו כמובן את המשפט: "נו… ומה תכיני לי?" ולמרות שהזכרתי לו, שהוא זה שחי באיטליה, …

המשך קריאהטורטליני ממולאים בנוסטלגיה

ויש לו גרעינים ה-מון

טוב, אז חג אחד כבר מאחורינו, ומאמה מיה, אוי ואבוי לי אם אמשיך ככה…. אוכל, אוכל ועוד קצת אוכל, להערכתי כבר הוספתי למשקלי שני קילוגרמים שלמים, ואנחנו רק בהתחלה… אבל אין מה לעשות, חיינו סובבים סביב אוכל ומפגשים משפחתיים חייבים להסתובב סביב אוכל, ובינינו, איזה טעם יש לחיינו בלי כל האוכל הזה?! אז אכלנו וברכנו …

המשך קריאהויש לו גרעינים ה-מון

פסטה לאחד…

אני לבד בבית. יום שישי, כולם בעיסוקיהם, מנצלים את יום החופש שלהם לסידורים דחופים, ואצלי שקט…מכירים את התחושה הזאת כשאתם לבד? מה אני אבשל רק בשביל בן אדם אחד? למה לטרוח? אז אני אחטוף משהו קטן? סנדביץ'? אבל לא בא לי כלום… כרגיל בא לי רק פסטה… החלטתי לאסוף את רחמי העצמיים ולהעמיד סיר עם …

המשך קריאהפסטה לאחד…

ה-רגו שלי

כשאני באמת רוצה להרשים מישהו, אני מפנקת אותו ברגו (ragù). אז כמובן כמו שאר המנות האיטלקיות המסורתיות, גם למנה הזאת יש סגנונות שונים במחוזות איטליה השונים, מנת הדגל, וכמובן המפורסמת ביותר היא זו של מחוז אמיליה-רומנה, הרגו של המטבח הבולונזי. והאיטלקים שלוקחים את המטבח שלהם באמת ברצינות יתרה אף הגדילו ועשו, ובחודש אוקטובר 1982 פורסמה …

המשך קריאהה-רגו שלי

פנזרוטי (או קלצוני)

** המתכון נערך בנובמבר 2017 חג שבועות קרב ובא. בפרסומות ובכל מקום מדברים ורואים גבינות, כשגרתי ברומא נהנתי מגבינות מסריחות וממוצרלה די-בופלה טרייה, והשתגעתי מזה שאין לאיטלקים גבינות רזות, וקוטג'… איך אפשר בלי קוטג'… והיום, אני יושבת מול הטלויזיה, גומרת חבילת קוטג' שלמה עם כפית, ומשתוקקת למוצרלה טובה… ככה זה, אנחנו אף פעם לא מרוצים, …

המשך קריאהפנזרוטי (או קלצוני)

ברוסקטה

איזה גאונים האיטלקים… יודעים לנצל כל דבר במטבח, אפילו לחם מיום אתמול…. נכון, נכון, הם לא המציאו את הגלגל, והצרפתים מכינים קרוטונים ועוד כל מיני דוגמאות… אבל אני פה כדי לפרגן לאיטלקים, לא ככה?! 😉 בכל מקרה, ברוסקטות… כשאחד החברים הקרובים שלנו הגיע לאיטליה, והגשתי לו בהתלהבות רבה ברוסקטה עם עגבניות טריות ובזיליקום, הוא הסתכל …

המשך קריאהברוסקטה

ריזוטו קרמה די-סקמפי

הימים האפורים האחרונים בילבלו אותי והעלו בי חשק למנת ריזוטו חם, אבל יחד עם זאת לתחושה של קיץ. בימי הקיץ הרומאיים אהבנו לנסוע לאיזור הים לעיירה פיומיצ'ינו או לאוסטיה, ולאכול פירות ים מול הים, זהו החוף הכי קרוב לרומא, וזוהי גם התקופה שארצינו הקטנטונת כל-כך רחוקה וכל-כך חסרה. פירות ים תמיד נותנים תחושה של ים …

המשך קריאהריזוטו קרמה די-סקמפי

סדנת פסטות

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג, לא הכרתי כל-כך את העולם הזה,  העולם ה"בלוגרי". לא עקבתי אחרי בלוגים, לא ידעתי מה כותבים או איך כותבים, פשוט התיישבתי מול המחשב, והתחלתי לכתוב. לכתוב על אהבתי הגדולה לאוכל בכלל, ואהבתי העוד יותר גדולה למטבח האיטלקי בפרט, לשתף כדי להראות עד כמה הפשטות של המטבח האיטלקי מדהימה, ולאילו תוצאות אפשר …

המשך קריאהסדנת פסטות

קרצ'ופי אלה-רומנה

carciofi a casa di Rita

ראיתם איזה ארטישוקים יפים יש היום?! ממש מזמינים ומעוררי תיאבון… אני מתה על ארטישוקים, את הירושלמי אני מכירה קצת פחות, כי התחלתי להעריך ארטישוקים רק כשכבר חייתי באיטליה, אבל את אלה הרומאים הגדולים והיפים…. אני מוכנה לקבל בכל צורה ובכל פסטה או תבשיל. אני זוכרת ימים, שהייתי הולכת לירקן או לסופר רואה את הפרחים הגדולים …

המשך קריאהקרצ'ופי אלה-רומנה

טלייטה אל-פפה ורדה

חגים, או בעצם אוכל בחג, זוהי מהותינו בתקופות שכאלה… איפה נאכל, ומה נאכל, ואם אכלנו אוכל מבושל היום, אז מחר נעשה "על-האש" כדי לשנות אוירה… אבל העיקר ש"כו-לנו מסובים"… עוברים ברחוב ויש ריח של אוכל מכל חלון, מתרחקים אל הטבע וריח הבשרים על הגחלים הלוהטות מגרה את האף והבטן מתחילה לתת אותותיה…איזה מזל שאו-טו-טו זה …

המשך קריאהטלייטה אל-פפה ורדה

יום גסטרונומי ברומא, וסיומת מתוקה…

חופש. המוני ישראלים עולים על מטוסים ליעדים אקזוטיים רחוקים, או רק קופצים לאירופה הקרובה, אני לעומת זאת לאחר שנים בגולה שמחה סוף-סוף להיות בארצינו הקטנה ולהשאר בחוג המשפחה. מי מכם שכן עומד לבקר ברומא האהובה, זה מה שאני הייתי עושה… קמים בבוקר, איזה כיף, למרות התחזיות השמש זורחת. יוצאים אל העיר, ומתחילים את הבוקר עם …

המשך קריאהיום גסטרונומי ברומא, וסיומת מתוקה…

עוף אלה-קצ'טורה

אמרו שירד גשם, אז חשבתי לנצל את ההזדמנות להכין עוד מנה מעט חורפית… גשם בינתיים אין, אבל הרווחתי ארוחת צהריים טעימה… כשגרנו ברומא ורצינו לצאת קצת מהמולת העיר, היינו נוסעים למחוז אומבריה או למחוז אברוצו, לנוף ההררי הירוק, לשקט של הכפרים ובעיקר, לאוכל המקומי. האוכל של המקומיים, אוכל מסורתי עוד מהתקופות של פעם, בשר ציידים …

המשך קריאהעוף אלה-קצ'טורה

ה-טירמיסו של פלביו

חזרנו. עייפים אך מרוצים, ובעיקר מאוד מדושנים. טיול הקולינריה שלנו כלל טעימות מדרום איטליה, מצפון איטליה וממרכזה, ואפילו קפיצה קטנה לבווריה לאכול קצת שניצל, קניידל ותפוחי אדמה…. אבל היום האחרון, ה"גרנד פינלה" היה אצל פלביו. "Flavio al Velavevodetto" (או בתרגום חופשי: פלביו באמרתי לכם, או ב-i've told you so) היא מסעדה רומאית מדהימה, ואל תגידו …

המשך קריאהה-טירמיסו של פלביו