בעמק ולטלינה, שבמחוז לוברדיה, שבצפון איטליה, יש מנה מיוחדת שהיא רק שלהם. ענני הסתיו בחוץ, גרמו לי להכנס למטבח ולנסות להכין אותה. PIZZOCCHERI ALLA VALTELLINESE הפיצוקרי, זה תבשיל עם פסטת כוסמת כפרית, שמבשלים בהמון חמאה, גבינות, כרוב ותפוחי אדמה. זאת מנה כבדה וחורפית, אבל התוצאה ממש מדהימה, מנחמת ומחבקת. המנה מסורתית הזאת נאכלת בדרך כלל …
הרבה זמן לקח לי לכתוב את המתכון הזה. שנים שאני מתעקשת לתת לכם מתכונים איטלקים קלאסיים, אותנטיים, מבית סבתא (לא שלי, כן?). אני מתעקשת להסביר שהמטבח האיטלקי דוגל בחומרי גלם טריים ועונתיים, מה שיש לי בחצר האחורית, זה מה שיהיה לי על השולחן בארוחת הצהריים או בארוחת הערב. ברומא יום הניוקי הוא דווקא ביום חמישי, …
או Ciambelline al vino מאז שעברתי לקיבוץ מגל, המטבח שלי כולל הרבה יותר שמן זית (כן, מסיק מגל, זה בגללכם 🙂 ). בכלל יש נטייה בארץ לחשוב, שהמטבח האיטלקי הוא מאוד ׳חלבי׳, הכל כולל שמנת וחמאה ובשמל או שמנת ופטריות, וזה כל כך לא נכון. יש במטבח האיטלקי המון בשרים ותבשילים, ודגים, ויש עולם שלם …
הסתיו כבר כאן. בסדר, בסדר, עוד חם נורא והולכים לים ולבריכה, אבל בבוקר, לדקות בודדות יש תחושה שהוא כבר ממש מתקרב. ומה יש בסתיו? דלועים גדולים ויפים וכתומים. כבר הכנתי לכם ניוקי מדלעת, וריזוטו במרק דלעת, אני ממש אוהבת דלועים. כשיש מילוי כתום ברביולי באיטליה, זה לא בטטה כמו שנהוג לחשוב, אלא דלעת עם שילובים …
או פסטה אלה- קרודיולה אוגוסט וחם וילדים ובלאגן… אני מרגישה שאני גונבת שאריות צ׳יפס ושניצלונים כבר ימים שלמים, וחשקה נפשי בפסטה קלילה (אצלי הסלט זה לא אוכל, אלא אם כן הוא עוטף קצת פסטה). אז בחרתי בקרודיולה, crudo באיטלקית זה חי, נא, שלא עבר בישול, הכוונה היא שכל מרכיבי הרוטב של הפסטה, כמובן פרט לפסטה …
כשהקבוצה המוכשרת בה אני חברה, ״מבשלים ביחד״ התחילה לדבר על זכרון ילדות, קפצה לי שוב ושוב הפסטה לראש, ואז פיצה, ואז חזרתי לפסטה, הרי זה גם מה שהילדים שלנו הכי אוהבים לאכול, לא כך? ואז… עצמתי עיניים, התעלמתי מהארבעים מעלות בצל ואחוזי הלחות הגבוהים, התרכזתי חזק בחוש הריח, ועפתי למחוזות רחוקים… Natale (או קריסמס ביתר …
נראה שהחג מעולם לא היה פוטוגני יותר. כל הפיד שלי לבן, עם המוני חידושים של בצקים ומאפים, בשילוב גבינות טריות, מעושנות, קשות וטעימות… אבל מי מכם שעוקב אחרי יודע שאני בחורה של קלאסיקות, ולא מחליפה סוס מנצח. לכן הכנתי לכם רביולי גבינות מעודן ורך, השימוש של החלב בבצק נהוג בצפון איטליה, מה שנותן לרביולי מגע …
חג השבועות בפתח, חגיגה של גבינות, פירות הארץ, ובצקים… המון בצקים. הפוקאצ׳ה היא האנטיפסטי האולטימטיבי, אפשר לאכול אותה כמו שהיא, עם זרזיף שמן זית למעלה, וקצת רוזמרין, אפשר להוסיף ירקות, פירות (כן, גם פירות), וכמובן גבינות. את בצק ,הפוקאצ׳ה אפשר להגיש בתבנית, כפוקאצ׳ה גבוהה, בסגנון הפוקאצ׳ה בראזה, מתכון שנתתי פה ממש בתחילת דרכי. הבצק תופח ישירות בתבנית, …
איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב… אדניות עשבי התיבול שלי חזרו לתחייה, המרווה יפיפיה ואפילו הבזיליקום ירוק ויפה. אחת הקבוצות שבילתה אצלי בסדנא בשבוע שעבר, המשיכה ממני הישר לחופשה ברומא, ועם ההמלצות על המסעדות, על השווקים, המחשבה על הארטישוקים במלוא הדרם, המוגשים אלה-רומנה או אלה-ג׳ודאה. הפסטות הרומאיות המסורתיות האמטריצ׳יאנה והקרבונרה, ואיך אפשר בלי הסלטימבוקה? אז …
או הלזניה שהתחפשה… פורים מתקרב, אני אישית לא חובבת אזני המן, את הפרג אני אוהבת רק עם חמאה ברוטב של הרביולי, ובכלל מעדיפה את הקלוריות ׳לבזבז׳ על אוכל ולא על מתוקים… בשנה שעברה פרסמתי מתכון לעוגיות שקדים שמככבות במשלוחי המנות בצפון איטליה, השנה אתמקד בתחפושות, ובמקום להכין לזניית ברוקולי קלאסית, אכין וריאציה שלה, בצורת הגשה מדהימה וטעימה, …
שכמובן הופך ברגע לרוטב של פסטה… הארטישוקים עכשיו מדהימים ביופיים, סגולים וירוקים, ראיתי אותם בשוק ולרגע קט, עם השמש החורפית הזאת, הרגשתי בקמפו די פיורי. הפרחים היפים האלה, הנראים כשרביטים בידי המלך. הרומאים אפילו התייחסו אליהם כאל צמחי אהבה, שיש בהם סגולה לבן זכר… ברומא משתמשים המון בקרצ׳ופי (carciofi ארטישוקים), יש את הקרצ׳ופי אלה-רומנה, ואלה-ג׳ודיאה, …
הבלוג שלי בן ארבע. הרבה פעמים השנה חשבתי אולי לחדש אותו, לצלם מחדש את המתכונים הישנים, למחוק את העבר הלא רלוונטי, חופשות הלידה, בעלי דאז, שכבר לא, לתקן את הכל להיום, למותג 'רומינה' שאני אט אט בונה. השם הזה, הכינוי שלי, מעטים קראו לי לי כך (דודה שלי, חברה טובה), והיום מתקשרים אלי ומחפשים את …
או איך הכל בעצם התחיל… אמא שלי מספרת שהגננות בגן שלי בפאדובה, התלוננו שרומי אוכלת הכל לבן, פסטה ביאנקה, אורז-ריזו ביאנקו, עוף-פולו ביאנקו. בעיני רוחי אני עדיין אותה הילדה, שגדלה לנערה שהשניצל לא נגע בפירה, שלא נגע בקטשופ, ואפילו חביתה לא ידעתי להכין… לפני כמה שבועות חברתי לקבוצה של אנשים מוכשרים, שהאהבה הגדולה שלהם היא אוכל, …
אז הספקתי לעבור דירה, חגים, השבוע גם סגרתי את החנות ועברתי למתכונת מעט שונה… המטבח החדש עדיין בהקמה, אז הסדנאות יתחדשו רק בתחילת החודש הבא, והכל עם הקטנה על המנשא, וגם הבלוג הוזנח קצת… רופא הנשים שלי אמר לי לפני הלידה, שילד שני זה לא עוד ילד אחד, אלא ילד בריבוע… לגמרי נכון!!! נורא מודרני עכשיו לפרסם …
התחושה היא ששנה לא ישבתי מול המקלדת… באמת עבר המון זמן, אולי יותר מידי זמן… מנסים לחזור לשגרה, עד כמה שאפשר, שגרה חדשה, ילדה חדשה, ענן המלחמה הזה שלא עוזב אותנו… מנסים לשמור על השפיות… אחי בחופשת מולדת, ובמקום שנפנק אותו, הפעם העמדנו אותו במטבח שעות נוספות. זה התחיל כשהעמדתי אותו להכין לי קרבונרה והמשיך …
שכחתי את יום ההולדת של הבלוג… כבר כמה ימים אני מסתובבת בתחושה שיש לי משהו ב-26 לחודש ולא מצליחה להזכר במה מדובר. נלחצתי הבוקר כאילו שכחתי יום הולדת של חברה טובה, או של קרוב משפחה, בכל זאת, הבלוג מלווה אותי כבר שנתיים, לפחות פעם בשבועיים, גורם לי לעצור משגרת החיים, לשבת עם הזכרונות ולנסות למשות …
אמנם גשם מטפטף על חלוני, אבל אומרים שחג האילנות מתקרב, ובגן של הבן שלי ביקשו ממני להביא אננס מיובש (בחיי שמעולם לא טעמתי אחד, זה טעים?!) אז החלטתי גם אני להכנס לאוירת החג ולהכין אינוולטיני די פולו (רולים של עוף, ההסבר על מהם אינוולטיני, תוכלו למצוא כאן, במתכון של האינוולטיני די מלנזנה) ממולאים בכל טוב …
קלאסי מול מודרני. כמעט בכל תחום מתנהל המאבק הזה והמטבח האיטלקי אינו יוצא מן הכלל, רק שפה בין הצדדים מפריד אוקיינוס שלם. האטלנטי. מצד אחד המטבח האיטלקי המסורתי, בו לא שואלים "למה?" כי התשובה תמיד תהיה "ככה". מנגד המטבח האיטלו-אמריקני, עם גרסאות משלו למנות הקלאסיות מהבית וגם כמה חדשות שהתקבעו כאיטלקיות לחלוטין. הפוסט הזה נולד …
אנטיפסטי או תוספת (?!?!) כבר הרבה זמן שהסוגייה הזאת מטרידה אותי, והחלטתי סופסוף לשתף, ולתת שיעור קצר בנושא… אז ככה, אנטיפסטי (או לפני האוכל, לפני הארוחה) הם מתאבנים, נשנוש קל לפני הארוחה והמנות העיקריות, תפקידם לעורר את התיאבון. הם יכולים להגיע בצורת ברוסקטות, פוקאצ'ות, גריסיני, צלחת נקניקים וגבינות, ירקות מטוגנים (במעטפת כמו טמפורה) או סלט …
הרשת מוצפת במתכונים איטלקים בעקבות מותו הפתאומי של השחקן ג'יימס גנדולפיני, הלא הוא טוני סופרנו. אני חייבת להודות, שלא הייתי צופה אדוקה של הסדרה, אבל איך אפשר שלא לאהוב אותה? הסדרה שגם הראתה את חשיבות המטבח והאוכל בכל משפחה איטלקית. הכל סובב סביב הארוחות הללו, ארוחת הצהריים תוגש באחת בדיוק, בתזמון מושלם כולם ישבו לשולחן, …
חופש. אוכל. משפחה. ארוחה. חגיגה. אוכל. ועוד קצת אוכל… כן, מסתבר שאפשר להסתדר כמה ימים בלי הפסטות, השפע הוא עדיין גדול מאוד… מזג אויר מדהים, הכל פורח, אנשים יוצאים עם ילדיהם לראות את הפריחה, ואני? מבלה יום כיף עם סבתא של בעלי… כן, לשמחתי היא הגיעה לביקור מולדת, ואני רק מוכנה ומחכה ללמוד, לגמוע מבאר …
שנה עברה (ליתר דיוק זה יקרה בשבת). אם הייתם שואלים אותי לפני שנה כמה זמן אני אתמיד בכתיבת הבלוג, קרוב לודאי שהייתי אומרת חודש… גג חודשיים, לא האמנתי שזה ימשוך אותי כל-כך, המחוייבות השבועית הזאת, הנאמנות הזאת, הפוריות הלא מובנת הזאת (הייתי בטוחה שלא ישארו לי מתכונים אחרי שבועות בודדים ועל מה אכתוב בכלל) ו… …
השבוע חגגו את הקריסמס (או ה-natale). איזה חג מגניב, כל הקישוטים והאורות, עצי האשוח המקושטים, וערמת המתנות שמתחתם. יש אוירה אחרת ברחובות, למרות הקור כולם רצים בשביל לקנות עוד מתנה, בעטיפה מיוחדת ומושקעת, בעצם עוד מין יומולדת שכולם חוגגים, מבזבזים מלא כסף ולא שוכחים אף אחד… החברים האיטלקים שלי תמיד היו מספרים לי על חווית …
אפור בחוץ. גם קצת אפור בפנים. ללא כל סיבה נראית לעין, יש גם ימים כאלה שמזג האויר בחוץ משפיע על האוירה הכללית… טוב שיש פסטה… אוכל מנחם אמיתי, חברה אמיתית לשעת צרה. נזכרתי שיש לי פקורינו במקרר, ומרגע זה כל מה שחשבתי עליו זה: איזה כיף בעוד שבע דקות תונח לי קצ'ה פפה אהובה על …