מתכון איטלקי

זוקיני פריטי

טוב, אז בעקבות נסיונות כושלים במציאת פרחי קישואים, למרות נסיעתי לעיר הגדולה (בהמלצתכם, ולא, אין כאלה בשוק הנמל…) ולעיירות השכנות, ולמרות שסוף הקיץ זה שיא העונה שלהם (איך לא..ראיתם איזה יופי של קישואים יש עכשיו?!?!), החלטתי לוותר על הרפתקאות הפיור די זוקה שלי (ככה קוראים להם באיטלקית) ולהסתפק בקישואים עצמם. את המטעמים שאפשר להכין מהפרחים נשאיר …

המשך קריאהזוקיני פריטי

גריסיני טורינזי

אין מסעדה בצפון איטליה שתיכנס אליה ולא יוגשו לך גריסיני על השולחן בנוסף ללחם. הגריסיני הן מקלות לחם דקיקים ופריכים, העשויים ממים, קמח ושמן זית, לעיתים תמצאו עליהם מלח גס או קימל, אבל לרוב תקבלו אותם naturale, כמו שהם. רוב המסעדות גם יגישו אותם בשקיות, זאת-אומרת קנויים ולא אפויים במקום. כילדה אני זוכרת שהייתי מכרסמת …

המשך קריאהגריסיני טורינזי

פרידה מהקיץ

נכון שעדיין חם ולח בחוץ, אבל אין מה לעשות, כשמחשיך בשש בערב האויר אומר שהסתיו כבר כאן. יש לי תחושה שלא ניצלתי מספיק את הקיץ… תמיד אני מחכה לו בכליון עיניים, שונאת שקר לי, שונאת להתלבש בשכבות, ואז כשהוא מגיע חם מידי ולח מידי כדי לעשות משהו, והופ… הנה הוא כבר חלף. לא הלכתי מספיק …

המשך קריאהפרידה מהקיץ

תרד וריקוטה… לא רק ברביולי

קניתי שקית תרד טרי. האופציות: למלא רביולי עם קצת ריקוטה או להקפיץ במחבת עם קצת שמן זית, שום ופפרונצ'ינו כדי לאכול אותו לצד חזה עוף. מכיוון שהאיטלקים אוכלים בדרך-כלל את הפחמימות (הפסטות) כ"פרימו", כמנה ראשונה, ה"סקונדו", השני, או המנה העיקרית היא בשר עם ירק בצד. ירקות בגריל (כן, כתוספת ולא כאנטיפסטי, כמו שאוהבים לחשוב בארץ), …

המשך קריאהתרד וריקוטה… לא רק ברביולי

פפה אל פומודורו

השבוע הספרדים חגגו את פסטיבל הלה-טומטינה, ואלפי האנשים המכוסים באדום גרמו לי לחשוק בפפה אל פומודורו. נכון שמדובר במין מרק עגבניות טוסקני, ורק המחשבה על מרק במזג האויר הזה היא בעייתית, אבל לדעתי, עדיף הרבה יותר להכין אותו בקיץ, כשהעגבניות כל-כך אדומות, בשלות ועסיסיות, מאשר בחורף מרסק מוכן, מה גם שאם מגישים אותו בטמפרטורת החדר, …

המשך קריאהפפה אל פומודורו

סורבטו די פרה

עונת החגים מתקרבת ואם יש משהו שאני ממש לא מבינה זאת הסיבה להמשיך להגיש בסוף ארוחת החג קומפוט של אגסים ביין. די, ימי פולניה חלפו להם, זה לא טעים ולא כייפי ותמיד נשאר, אז למה להמשיך להכין ולהגיש אותו? לכן, חשבתי על אופציות אחרות, והחום הבלתי נלאה והבלתי נגמר שמשפיע על כולנו השפיע גם על …

המשך קריאהסורבטו די פרה

לפני הפיצה… סופלי

בעיקבות הנוסטלגיה של הפוסט הקודם, התפנקתי בפיצה בטעם של רומא, פיצה (על-פי המתכון לבצק שכבר פרסמתי פה) עם תפוחי אדמה ורוזמרין, ועם תפוחי אדמה ופסטו. כן, גם אני נחרדתי פעם מהמחשבה של לאכול פחמימה על פחמימה, עד שיום אחד השתכנעתי, טעמתי, ומאז… לא חזרתי לאחור וזאת הפכה להיות אחת הפיצות האהובות עלי ביותר… כזאת כייפית …

המשך קריאהלפני הפיצה… סופלי

ניוקי ממולאים… מוקדש לכל האימהות

אני ביום חופש. בעלי (דאז) החליט שאחרי שבעה וחצי חודשים, בהן כל דבר שאני עושה, נעשה בחצי פזילה (לאן הוא זוחל… על מה הוא מטפס עכשיו… הגיעה שעת האוכל…שעת השינה…), וכשאני יוצאת לסדנאות זה בדרך-כלל אחרי מקלחת ובדרך לשינה… שדי. מגיעות לי כמה שעות יצירה, כתיבה או סתם מנוחה, בלי להיות אמא במשרה מלאה, והשאיר …

המשך קריאהניוקי ממולאים… מוקדש לכל האימהות

ה-רגו שלי

כשאני באמת רוצה להרשים מישהו, אני מפנקת אותו ברגו (ragù). אז כמובן כמו שאר המנות האיטלקיות המסורתיות, גם למנה הזאת יש סגנונות שונים במחוזות איטליה השונים, מנת הדגל, וכמובן המפורסמת ביותר היא זו של מחוז אמיליה-רומנה, הרגו של המטבח הבולונזי. והאיטלקים שלוקחים את המטבח שלהם באמת ברצינות יתרה אף הגדילו ועשו, ובחודש אוקטובר 1982 פורסמה …

המשך קריאהה-רגו שלי

ברוסקטה

איזה גאונים האיטלקים… יודעים לנצל כל דבר במטבח, אפילו לחם מיום אתמול…. נכון, נכון, הם לא המציאו את הגלגל, והצרפתים מכינים קרוטונים ועוד כל מיני דוגמאות… אבל אני פה כדי לפרגן לאיטלקים, לא ככה?! 😉 בכל מקרה, ברוסקטות… כשאחד החברים הקרובים שלנו הגיע לאיטליה, והגשתי לו בהתלהבות רבה ברוסקטה עם עגבניות טריות ובזיליקום, הוא הסתכל …

המשך קריאהברוסקטה

יום גסטרונומי ברומא, וסיומת מתוקה…

חופש. המוני ישראלים עולים על מטוסים ליעדים אקזוטיים רחוקים, או רק קופצים לאירופה הקרובה, אני לעומת זאת לאחר שנים בגולה שמחה סוף-סוף להיות בארצינו הקטנה ולהשאר בחוג המשפחה. מי מכם שכן עומד לבקר ברומא האהובה, זה מה שאני הייתי עושה… קמים בבוקר, איזה כיף, למרות התחזיות השמש זורחת. יוצאים אל העיר, ומתחילים את הבוקר עם …

המשך קריאהיום גסטרונומי ברומא, וסיומת מתוקה…