מי מאיתנו לא אוהב חצילים? חציל קלוי, על האש, חריף, בטחינה, ברוטב עגבניות, במיונז, בטעם כבד (האמת שאת האחרון אף פעם לא הבנתי…) ועוד ועוד. אני חושבת שאם היה ירק לאומי, החציל בהחלט היה מתחרה ראשי בקטגורייה. אז הפעם החלטתי להכין קציצות מחצילים, הן רק נראות כמו פלאפל, המרקם של החציל רך, בפנים יש הפתעות …
לא. לא נעלמתי. גם לא ברחתי חזרה לאיטליה… השפעת תקפה את ביתנו, וחוץ ממרק עוף ותה חם, לא נראו תבשילים גדולים (ואין תיאבון, וגם לא מריחים כלום עם אף סתום, אז גם מה הטעם…). אז סופסוף האפיזודה הזאת מאחורינו, ואפשר להנות מימי החורף המדהימים שבחוץ, אחרי ימי הסערה הקשים, ולדבר על שלג שמכסה את הרי …
involtini di melanzane, מכירים את המאכלים האלה, שרק השם שלהם מעורר בכם תיאבון? אז אינוולטיני באיטלקית זה בעצם רולים. במטבח האיטלקי, אפשר למצוא גיוונים עשירים של רולים, אינוולטיני של בשר עגל, ושל עוף, ושל זוקיני וכמו במקרה הזה, של חצילים. רק לידע כללי, במסעדות סיניות באיטליה קוראים לספרינג רול, involtini di primavera, אינוולטיני של אביב, …
טוב, אז בעקבות נסיונות כושלים במציאת פרחי קישואים, למרות נסיעתי לעיר הגדולה (בהמלצתכם, ולא, אין כאלה בשוק הנמל…) ולעיירות השכנות, ולמרות שסוף הקיץ זה שיא העונה שלהם (איך לא..ראיתם איזה יופי של קישואים יש עכשיו?!?!), החלטתי לוותר על הרפתקאות הפיור די זוקה שלי (ככה קוראים להם באיטלקית) ולהסתפק בקישואים עצמם. את המטעמים שאפשר להכין מהפרחים נשאיר …
אין מסעדה בצפון איטליה שתיכנס אליה ולא יוגשו לך גריסיני על השולחן בנוסף ללחם. הגריסיני הן מקלות לחם דקיקים ופריכים, העשויים ממים, קמח ושמן זית, לעיתים תמצאו עליהם מלח גס או קימל, אבל לרוב תקבלו אותם naturale, כמו שהם. רוב המסעדות גם יגישו אותם בשקיות, זאת-אומרת קנויים ולא אפויים במקום. כילדה אני זוכרת שהייתי מכרסמת …
בעיקבות הנוסטלגיה של הפוסט הקודם, התפנקתי בפיצה בטעם של רומא, פיצה (על-פי המתכון לבצק שכבר פרסמתי פה) עם תפוחי אדמה ורוזמרין, ועם תפוחי אדמה ופסטו. כן, גם אני נחרדתי פעם מהמחשבה של לאכול פחמימה על פחמימה, עד שיום אחד השתכנעתי, טעמתי, ומאז… לא חזרתי לאחור וזאת הפכה להיות אחת הפיצות האהובות עלי ביותר… כזאת כייפית …