אני מתה על פרמיז'אנה, שכבות של חצילים מטוגנים עם גבינות, מנה שמקורה בדרום איטליה, יש הקוראים לה המוסקה האיטלקית. כבר פרסמתי כאן לפני שנים את המתכון למנה הקלאסית (שנמצא ממש כאן) בכלל כל הנושא של אוכל אפוי בשכבות מדהים בעיני, לזניות, מילפויי ואחיהם. אז הגיעה לידי סקמורזה, שמשק יעקבס הכינו לכבוד השבועות, גבינה מחלב בקר, …
או "טירמיסו" מזויף ללא ביצים (TIRA משוך MI אותי SU למעלה). המתכון הכי איטלקי שיש, תמצאו אותו בכל מקום שתבקרו בו לאורך המגף, הקרם העשיר בגבינת מסקרפונה במרקם מושלם, עם ביסקוטי הטבולים בקפה ובליקר קפה, הקקאו המפוזר למעלה ומאזן את המתיקות. חלום. אני קוראת למתכון הזה טירמיסו מזויף, כי בטירמיסו האמיתי הקרם עשוי מקציפת ביצים …
הרבה זמן לקח לי לכתוב את המתכון הזה. שנים שאני מתעקשת לתת לכם מתכונים איטלקים קלאסיים, אותנטיים, מבית סבתא (לא שלי, כן?). אני מתעקשת להסביר שהמטבח האיטלקי דוגל בחומרי גלם טריים ועונתיים, מה שיש לי בחצר האחורית, זה מה שיהיה לי על השולחן בארוחת הצהריים או בארוחת הערב. ברומא יום הניוקי הוא דווקא ביום חמישי, …
אז נכון שאני תמיד אכין לזניה מדפי פסטה טריים, אבל הנה פתרון למקצרי הדרך. החלטתי להפוך את את הלזניה הקלאסית, ולהעמיד אותה כמו תבנית של שמרים שושנים, אותה הגברת בשינוי האדרת. המילוי של הלזניה הוא הכי אביבי שיש בעיני, שילוב של זוקיני וכרישה, עם מעט גרידת לימון, שמוסיפה רעננות מדהימה. כמובן שאפשר להחליף בכל ירק …
חג השבועות, חג הגבינות, חג הפסטות קרב ובא… זה החג האהוב עלי בשנה (טוב נו אני גם קצת קרניבורית, אבל אני חיה על פסטות וגבינות) אז לכבוד החג, פרט לשלל הפסטות, החלטתי להכין לכם גם קציצות מדהימות ורכות מריקוטה ברוטב עגבניות עדין. כבר הכנתי בעבר קציצות מגבינות, את הפלוטה המטריפות, קציצות מגבינות קשות מטוגנות, האופייניות לחבל …
בשבוע שעבר הוזמנתי לאירוע אינטימי, קטן וטעים שאירגנה חברת ברילה, לרגל השקת הפסטה החדשה שלהם אקדמיה ברילה, בהנחייתו של שף רוברטו באסי, שף הבית של האקדמיה שהגיע אלינו ישירות מפארמה. אז כמו שאתם יודעים פסטה זה החיים, ולבשל קצת באיטלקית לזכר ימים עברו, זה הכי נחמד, וכן פסטה טרייה זה האופטימלי, אבל לפעמים צריך שהפסטה …
הסתיו מתקרב, כן עוד חם בחוץ ולח, אבל בחמש וחצי בבוקר, בשעה הזאת שהילדים שלי רואים אור ראשון ומחליטים שהגיעה השעה שלי לקום, יש מן אויר כזה, אני נזהרת מלהגיד קריר, אבל כזה עם ריח של סתיו, שמרגיע וגורם לך להזכר ברחובות אירופאיים עם שלכת ועצים בצבעים עזים של צהוב ואדום, נכנסתם לאוירה? כך גם מנת הפסטה של …
הקיץ עוד לא נגמר, וכבר ראש השנה. כשגרתי ברומא, וספטמבר הגיע ואיתו חגי תשרי, מזג האויר היה מושלם, הערבים כבר קרירים יותר, העצים מתחילים לקבל את צבעי הסתיו, לובשים את החולצות הלבנות, מסדרים את המפה הלבנה, ואורחים את השולחן, אבל משהו תמיד היה חסר, תמיד הייתה חסרה לי האוירה הזאת, האוירה של-לפני החג… שכן, למרות החום …
טוב, אז חג אחד כבר מאחורינו, ומאמה מיה, אוי ואבוי לי אם אמשיך ככה…. אוכל, אוכל ועוד קצת אוכל, להערכתי כבר הוספתי למשקלי שני קילוגרמים שלמים, ואנחנו רק בהתחלה… אבל אין מה לעשות, חיינו סובבים סביב אוכל ומפגשים משפחתיים חייבים להסתובב סביב אוכל, ובינינו, איזה טעם יש לחיינו בלי כל האוכל הזה?! אז אכלנו וברכנו …