כשמגיעה השעה 12:00 בצהריים, הבטן יודעת ששעת הצהריים מתקרבת והראש מתחיל לחשוב… איזה פסטה נכין היום ושיהיה הכי מהיר, הכי כייפי והכי פחות כלים לשטוף אחרי. אני בעצם יכולה לחיות ממתכוני פסטה בחמש דקות ומחמישה מרכיבים, זה תמיד משמח אותי, איך מכמה חומרי גלם טובים מגיעים לתוצאות מעולות, הרי זה כל הקסם של המטבח האיטלקי …
שכמובן הופך ברגע לרוטב של פסטה… הארטישוקים עכשיו מדהימים ביופיים, סגולים וירוקים, ראיתי אותם בשוק ולרגע קט, עם השמש החורפית הזאת, הרגשתי בקמפו די פיורי. הפרחים היפים האלה, הנראים כשרביטים בידי המלך. הרומאים אפילו התייחסו אליהם כאל צמחי אהבה, שיש בהם סגולה לבן זכר… ברומא משתמשים המון בקרצ׳ופי (carciofi ארטישוקים), יש את הקרצ׳ופי אלה-רומנה, ואלה-ג׳ודיאה, …
אין לי זמן. אני מוצאת את עצמי מגיעה לארבע אחר הצהריים ונזכרת שעוד לא אכלתי… מקרה כזה לא קרה כבר יובלות. הקיבה היקית שלי, שבילתה שנים באיטליה, ידעה בדיוק מתי הגיעה שעת הצהריים, ונתנה אותותיה עוד מבעוד מועד. כבר בחצות היום התחילו התכנונים, כדי שבאחת-אפס-אפס תוגש ארוחת הצהריים. אז עסוקים, ופסטה מסביב יש בשפע, אז …
השבוע קיבלתי טלפון מקרוב משפחה קרוב-רחוק שפגש את אמא שלי, ונזכר שלפני שלושים שנה, בחורף קריר בפאדובה, היא הכינה לו פסטה ירוקה. מכיוון שהוא שמע שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ, ואפילו יצא קצת יותר בשל… (חלילה בלי להעליב את המטבח של אמא, ואין הנחתום מעיד על עיסתו,אבל מספר השעות שעסקתי ב"עיסות" ולשתי בצקים של פסטה …
גבינה כחולה. לא תמצאו את המקרר שלי בלעדיה. אנחנו מתים על העובש, הריח החזק והטעם החריף. אנחנו אוכלים אותה בסנדביצ'ים, על פיצה, בסלט ירוק, בסלט כרוב, ברטבים של הסלט, כמו שהיא עם טיפת דבש או ריבה, וכמובן, come no (או, איך לא….) בפסטה… עם כל הכבוד לרוקפור של הצרפתים, הגרסא האיטלקית היא הגורגונזולה, שמגיעה דולצ'ה …