פסטו. תמיד יש לי אותו בבית, הפסטו כבר ביקר פה בבלוג יותר מפעם אחת, עם שקדים, עם פיסטוקים, ובסגנון סיציליאני. הירוק הירוק הזה שמשגע את כולנו, מיליון וריאציות, מלא סגנונות, לכל אחד יש את המתכון שלו, אבל פסטו אמיתי? ג'נובזה? יש רק אחד… הליגורים (חבל ליגוריה, שבו העיר ג׳נובה) לוקחים מאוד ברצינות את הפסטו שלהם, …
כולם מסכמים שנה… פוסט אהוב, הפוסט שהכי נקרא… קשה לי לסכם, עברתי שנה מרגשת, כואבת, עליות, ירידות, עם חיזוקים, עם אכזבות, עם תהומות, עם סטירות, עם נשיקות, עם אהבות, עם חיבוקים, עם חיוכים, עם שמחות קטנות, עם עצב גדול מאוד… אני מתחבאת מאחורי המילים, מאחורי האוכל, מאחורי המתכונים, מגלה טפח, מכסה טפחיים, אולי עוד אשתף יום …
חם חם, ושמש וחם, ואין כח לבשל, והמחשבות לוקחות אותך לחופשה בסיציליה, וחופש וים, ופירות ים ודגים טריים שהרגע משו מהמים. ופיסטוקים, המון פיסטוקים ירוקים וגדולים וטובים, בפסטה, בבשר, ובעיקר ובגלידה… גלידת פיסטוק צוננת בצבע ירוק אמיתי כזה, בלי כל מיני זרחנים או צבעי מאכל… וחזרה למציאות… נסתפק בשלוקים ובמזגן, ואולי לא?!? מגיעה שעת הצהריים, שעת …
אי שם במחוז פיימונטה, שבצפון המגף, יש מנת אנטיפסטי מסורתית: לשון עגל המוגשת בסלסה ורדה (או רוטב ירוק). אני מודה שמעולם לא אכלתי את המנה הזאת, וגם בבית הפולני של סבתא שלי, כבר הרבה שנים, שלא מגישים לשון, אבל הרוטב… הרוטב הוא משהו, משהו… כל כך טעים שאפשר לאכול אותו סתם ככה על פרוסת לחם, …
אני מתה על פסטו. על ברוסקטה, בסנדביץ', עם ספגטי, בסלט פסטה קר, בקיצור בכל צורה שרק תגישו לי אותו. הפסטו האמיתי הוא הג'נובזי, מג'נובה שבחבל ליגוריה. באותו האופן המסורתי, עם מכתש ועלי מכינים שם את ה"הפסטו אלה ג'נובזה" כבר משנת 800 אחרי הספירה. המרכיבים הם אותם מרכיבים: בזיליקום טרי, שום, פרמיז'אנו רג'אנו (ולפעמים גם חופן …
טוב, אז למי מכם שלא מכיר את המסורת היהודית, חג שבועות הוא בעצם חג האוכל האיטלקי 😉 כל הרשת וכל תוכניות הבישול לחג כוללות פסטות, ועוד פסטות, ופיצות ופוקצ'ות וקנלוני ולזניות וניוקי, וכל מיני עיוותים למיניהם של פסטות בפשטידות (למרות שזה מזכיר לי יותר את הצד הפולני שלי, ופחות את המטבח האיטלקי…אבל… על טעם וריח …