סדנאות פסטה

פסטו אורוגולה

כשנפגשתי ליום צילומים עם עפרה, לא תארתי לעצמי שנסיים בלהכין יחד גם פסטה לארוחת צהריים, אבל גיל בעלה (תוצרת מים)  הביא ירוקים טריים, אז לא יכולתי להתאפק. אז הרי לכם ספגטי בפסטו אורוגולה (אפשר כמובן גם רוקט), נכון שכשאומרים לנו פסטו, ישר קופץ לנו ההוא הג'נובזי הקלאסי, מג'נובה, עם הבזיליקום והצנוברים, אבל אפשר לעשות פסטו …

המשך קריאה

פסטה מסרדיניה ברוטב עגבניות

העלתי את הפסטה הזאת לקבוצת הפייסבוק שלי 'הקוצ'ינה של רומינה', במסגרת פינת הפסטה הקבועה שאני מעלה שם (מה זאת אומרת איזה קבוצה? כנסו דחוףףףף), והחלטתי שהיא כזאת מיוחדת, שאפשר להקדיש לה פוסט שלם. אז תכירו ה- spizzulus מהאי סרדיניה, מאיזור קליירי, או ליתר דיוק Orroli, פרובינציה של קליירי. האמת שמצאתי את הצורה, שלא הכרתי קודם, באיזה …

המשך קריאה

רביולי גבינות (ללא גלוטן)

  כבר הרבה זמן שאני עוקבת אחרי דביר בר, במיוחד בשנה האחרונה, מאז שהוקם האתר המדהים שלו WHEAT OUT אתר שכולו ללא גלוטן. בגלל שרוב היום אני עוסקת בקמחים ובגלוטן, תמיד עניין אותי העולם המקביל, הציליאקי, האסור, ואיך אפשר להנגיש לציליאקים את המטבח האיטלקי שלי ולהגיע לתוצאות אמיתיות וטובות. תמיד רציתי אבל גם חששתי. ואז …

המשך קריאה

פסטה ברוטב שמנת ופטריות

רק אל תקראו לו אלפרדו את רחלי קרוט, אני מכירה כבר שנים, עוד הרבה לפני קרוטית עקבתי אחריה בשקיקה, כל מתכון שהיא מפרסמת מתחשק לך מיד להכין, כי הוא הכי פשוט והכי בגובה העיניים והכי ישראלי שיש. אני מגדירה אותה כ"המלכה האם" של כל ענייני האוכל און ליין ובלוגים. כשרחלי הציעה לי לבשל איתה יחד, …

המשך קריאה

פסטה בקרם פרמיז'אנו

פסטה ברוטב שמנת, קצת אחרת או כל מה שרציתם לדעת על פרמיז'ן ולא העזתם לשאול בביקור האחרון שלי באיטליה, ביקרתי במפעל לייצור גבינת הפרמיז'אן. המלכה האם, גבינת הדגל. כל כך הרבה תשוקה, אהבה, מסירות וקפדנות יש בייצור הגבינה הזאת, ולכן היא גם כל כך מעולה. נתחיל מהשם, פרמיז'אנו מלשון פארמה, העיר פארמה, שבה מיוצרת הגבינה, …

המשך קריאה

הבלוג בן שש

הבלוג שלי בן שש היום… לא הכנתי לו את האוכל שהוא אוהב, או עוגה מיוחדת, אבל התאריך הזה תמיד קופץ לי ביומן, כמו יום הולדת של חבר ילדות שאתה אף פעם לא שוכח, גם אם אתה לא נפגש איתו כל יום כמו פעם, אלא רק אחת לכמה זמן. הכל התחיל בקטן, בלחלום על רומא ועל …

המשך קריאה

גרניטה דובדבנים ולימונצ׳לו

קיץ ברומא. חם ולח בדיוק כמו בארצינו הקטנטונת, עשרות צעירים עומדים בתור לדוכן קטן בצד הפיאצה, זר לא יבין זאת… מה מוכרים שם בדוכן (או יותר נכון דוכנון קטנטן של מטר על מטר), ששווה לעמוד עבורו שעות בתור? הגרטקקה Grattachecca המרענן הרשמי של הקיץ הרומאי, מדובר בסך הכל בשבבי קרח, שמעליהם שופכים סירופ בשלל צבעים …

המשך קריאה

פסטה בקרם פלפלים

נשארו לכם פלפלים קלויים מיום העצמאות? אז למה לא להפוך אותם לרוטב נעים וטעים לפסטה? מתכון קליל וטעים לאוהבי הגמבות, וכמו שאני אוהבת מ-5 מרכיבים, בזמן בישול הפסטה… הכל התחיל בביקור האחרון שלי באיזו מחלבה, שם קרצה אלי מקצה המקרר הריקוטה סלטה (ricotta salata- מלוחה) גבינה קשה ומלוחה, ולא קרמית כמו אחותה הפרסקה-הטרייה, היא מוכרת במיוחד …

המשך קריאה

רביולי דלעת ועוגיות אמרטי

הסתיו כבר כאן. בסדר, בסדר, עוד חם נורא והולכים לים ולבריכה, אבל בבוקר, לדקות בודדות יש תחושה שהוא כבר ממש מתקרב. ומה יש בסתיו? דלועים גדולים ויפים וכתומים. כבר הכנתי לכם ניוקי מדלעת, וריזוטו במרק דלעת, אני ממש אוהבת דלועים. כשיש מילוי כתום ברביולי באיטליה, זה לא בטטה כמו שנהוג לחשוב, אלא דלעת עם שילובים …

המשך קריאה

פסטה קלילה לאוגוסט

או פסטה אלה- קרודיולה אוגוסט וחם וילדים ובלאגן… אני מרגישה שאני גונבת שאריות צ׳יפס ושניצלונים כבר ימים שלמים, וחשקה נפשי בפסטה קלילה (אצלי הסלט זה לא אוכל, אלא אם כן הוא עוטף קצת פסטה). אז בחרתי בקרודיולה, crudo באיטלקית זה חי, נא, שלא עבר בישול, הכוונה היא שכל מרכיבי הרוטב של הפסטה, כמובן פרט לפסטה …

המשך קריאה

רביולי גבינות עם שרי ועשבי תיבול

נראה שהחג מעולם לא היה פוטוגני יותר. כל הפיד שלי לבן, עם המוני חידושים של בצקים ומאפים, בשילוב גבינות טריות, מעושנות, קשות וטעימות… אבל מי מכם שעוקב אחרי יודע שאני בחורה של קלאסיקות, ולא מחליפה סוס מנצח. לכן הכנתי לכם רביולי גבינות מעודן ורך, השימוש של החלב בבצק נהוג בצפון איטליה, מה שנותן לרביולי מגע …

המשך קריאה

עוף בסגנון ׳דיאבולה׳

יום העצמאות למדינה, כל כך הרבה טענות ותלונות יש לנו על חצי סיכת על מפת העולם שלנו, ובכל זאת, היא שלנו,אין לנו אחרת. שנים שחייתי בחו״ל, תמיד הייתה הכמיהה הזאת של להיות בארץ, הגעגועים. בשנים האחרונות עברתי כאלו תהפוכות, וכל חגיגת עצמאות, היא גם חגיגה קטנה פרטית משלי. אתמול חגגתי בפעם הראשונה גם במושב שלי, בכורי …

המשך קריאה

פסטו ג׳נובזה אמיתי

פסטו. תמיד יש לי אותו בבית, הפסטו כבר ביקר פה בבלוג יותר מפעם אחת, עם שקדים, עם פיסטוקים, ובסגנון סיציליאני. הירוק הירוק הזה שמשגע את כולנו, מיליון וריאציות, מלא סגנונות, לכל אחד יש את המתכון שלו, אבל פסטו אמיתי? ג'נובזה? יש רק אחד… הליגורים (חבל ליגוריה, שבו העיר ג׳נובה) לוקחים מאוד ברצינות את הפסטו שלהם, …

המשך קריאה

עלה של פסטה טרייה עם בשמל וברוקולי

או הלזניה שהתחפשה… פורים מתקרב, אני אישית לא חובבת אזני המן, את הפרג אני אוהבת רק עם חמאה ברוטב של הרביולי, ובכלל מעדיפה את הקלוריות  ׳לבזבז׳ על אוכל ולא על מתוקים… בשנה שעברה פרסמתי מתכון לעוגיות שקדים שמככבות במשלוחי המנות בצפון איטליה, השנה אתמקד בתחפושות, ובמקום להכין לזניית ברוקולי קלאסית, אכין וריאציה שלה, בצורת הגשה מדהימה וטעימה, …

המשך קריאה

סדנאות אוכל איטלקי

באוירת יום האישה, חורגת ממנהגי וכותבת פוסט ללא מתכון. בשבועות האחרונים יצא לי להעביר הרבה סדנאות לקבוצות של נשים, חלקן הכירו ביניהן קודם לכן, חלקן התוודעו אחת לשניה רק בערב עצמו… האנרגיה בחדר, האווירה, הכח הנשי שיוצר חברות וכימיה ברגע, כשאת הכל עוטפת האהבה לאוכל איכותי וטוב… מתרגשת מכל ערב כזה, וגאה להיות אישה, עצמאית וחזקה, שמגשימה חלומות …

המשך קריאה

סלט ארטישוק ואנשובי

שכמובן הופך ברגע לרוטב של פסטה… הארטישוקים עכשיו מדהימים ביופיים, סגולים וירוקים, ראיתי אותם בשוק ולרגע קט, עם השמש החורפית הזאת, הרגשתי בקמפו די פיורי. הפרחים היפים האלה, הנראים כשרביטים בידי המלך. הרומאים אפילו התייחסו אליהם כאל צמחי אהבה, שיש בהם סגולה לבן זכר… ברומא משתמשים המון בקרצ׳ופי (carciofi ארטישוקים), יש את הקרצ׳ופי אלה-רומנה, ואלה-ג׳ודיאה, …

המשך קריאה

יום הולדת לבלוג ופסטה ברוטב זעפרן

הבלוג שלי בן ארבע. הרבה פעמים השנה חשבתי אולי לחדש אותו, לצלם מחדש את המתכונים הישנים, למחוק את העבר הלא רלוונטי, חופשות הלידה, בעלי דאז, שכבר לא, לתקן את הכל להיום, למותג 'רומינה' שאני אט אט בונה. השם הזה, הכינוי שלי, מעטים קראו לי לי כך (דודה שלי, חברה טובה), והיום מתקשרים אלי ומחפשים את …

המשך קריאה

ספגטי ברוטב עגבניות

אוכל מנחם. האמת שמעולם לא התחברתי למונח הזה… אוכל טעים, אוכל משביע, אוכל מחמם, אוכל מרגש, גורם לאושר כזה שמדגדג אותך עד לקצות האצבעות ברגליים… מנחם? חשבתי הרבה על המונח הזה, כשחברנו לנו שוב יחד, הקבוצה הקטנה והמוכשרת שאני חברה בה, והוחלט להכין נחמה בצלחת. הראש (והבטן) שלי התעופפו לאלפי כיוונים… מנחם הכוונה מחמם? מרק מהביל …

המשך קריאה

חלמון מטוגן

אני חייבת לכם סיפור, ומעשה שהיה, כך היה… לפני כחודש יונתן רושפלד פרסם באינטסגרם שלו, שקרלו קרקו האגדי מגיע לבשל איתו בהרברט סמואל. למי מכם שלא יודע, קרקו הוא אחד השפים הנחשבים באיטליה, בעל כוכבי מישלן, נחשב למומחה הכי גדול בריזוטו ועל הדרך גם אחד הגברים הכי שווים שיצרה ארץ המגף, בקיצור סלבריטי של ממש. החלטתי לנסות את מזלי, …

המשך קריאה

סלט תפוזים ושומר

יש מין כאילו סתיו בחוץ, פירות ההדר כבר מתחילים ליפול מהעצים ומצד שני מסתובבים פה עם חולצות קצרות, כולם נוזלים ומנוזלים… אצלינו הטקס הכמעט יום-יומי כשחוזרים מהגן, זה לקטוף מהעצים בגינה קלמנטינה, אשכולית, תפוז כתום או אפילו תפוז דם (כן, גם כזה צומח אצלינו), לאכול או לסחוט למיץ כדי לקבל קצת ויטמין C (או סוכריית …

המשך קריאה

יומולד'ת שנתיים

שכחתי את יום ההולדת של הבלוג… כבר כמה ימים אני מסתובבת בתחושה שיש לי משהו ב-26 לחודש ולא מצליחה להזכר במה מדובר. נלחצתי הבוקר כאילו שכחתי יום הולדת של חברה טובה, או של קרוב משפחה, בכל זאת, הבלוג מלווה אותי כבר שנתיים, לפחות פעם בשבועיים, גורם לי לעצור משגרת החיים, לשבת עם הזכרונות ולנסות למשות …

המשך קריאה

שוקולטה חמה

משקה שוקולד חם ליום חורף קר זאת התקופה הזאת של השנה שעושה לי את זה… אין לנו אמנם את הזקן השמנמן שקורא: "הו הו הו", אבל קצת שלג כן היה, ועכשיו כזה גשם וקר, ומשלוח של פנטונה הגיע אלי מאיטליה, ואין כמו כוס שוקולטה עם עוגת חג המולד הזאת, אז החלטתי לנסות להכין שוקולטה קלדה …

המשך קריאה

פסטה לילדים

את רוני פגשתי אי שם בתחילת שנות האלפיים, שתי ילדות שמנסות לכבוש את רומא, העיר הגדולה, ונהנות מאפרטיבו בשכונת סאן לורנצו… רוני החליטה שרומא לא בשבילה, והשאירה אותי להתמודד עם כל הפיצות והפסטות למשך כמעט עשור שלם, ואז לפני שנתיים, כמובן שכאן במולדת, כמעט במקביל, עברנו להתמודדות חדשה… האמהות… רוני לקחה את זה צעד אחד …

המשך קריאה

ספגטי אליו-אוליו-א-פפרונצ'ינו

עם עגבניות שרי תמר צלויות בתנור לפני עשר שנים עזבתי את הבית, ועברתי לדירה קטנה בשכונת גרבטלה (Garbatella) ברומא. שם גיליתי שלקראת סוף החודש, כשהסטודנטים העניים נשארים בלי כסף של אמאבא/עבודה אז אוכלים פסטה אליו-אוליו, אליו (aglio, כי לא הוגים את ה-g, שזה שום), ואוליו (olio, שמן זית), ואם נשאר קצת פפרונצ'ינו (צ'ילי חריף יבש) …

המשך קריאה

תפריט נגישות